מנחם מענדל כהן (קריית מלאכי): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מנחם מענדל כהן''' ([[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]]-[[י"ג אדר]] [[תשע"ה]]) היה מזקני חסידי חב"ד בקרית מלאכי, ומשומרי הגחלת היהודית בברית המועצות.
הרב '''מנחם מענדל כהן''' ([[י"ח סיון]] [[תרפ"ב]] - [[י"ג אדר]] [[תשע"ה]]) היה מזקני חסידי חב"ד בקריית מלאכי, ומשומרי הגחלת היהודית בברית המועצות.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 6:
משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם.
משפחתו נמנתה על חסידי רחמסטוויקא והתגוררה באחוזה בעיירה קטנה במחוז קייב. בעודו ילד קטן, עם עליית הקומוניסטים לשלטון, זרקו האיכרים הגויים את משפחתו מהאחוזה שהיתה ברשותם, והם עברו להתגורר ב[[חרקוב]], שם הכיר את חסידי חב"ד והתקרב אליהם.


בזמן [[מלחמת העולם השניה]], לחם בחזית הרוסית{{הערה|במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.}} ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], לחם בחזית הרוסית{{הערה|במשפחה מסופר שלזקנם היתה הבטחה שבמשך 7 דורות לא יגוייסו לצבא, והוא היה הדור השמיני.}} ועל אף הקושי נזהר ממאכלות אסורים.


עם סיום המלחמה התיישב ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.
עם סיום המלחמה התיישב ב[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילה החב"דית והפך בעצמו לחסידי חב"ד.
שורה 14: שורה 14:
לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.
לאחר יציאתם של רוב חסידי חב"ד מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], נותר ברוסיה והיה משומרי הגחלת שפעלו במסירות נפש להחזקת היהדות ברוסיה הסובייטית.


בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[קרית מלאכי]]{{הערה|כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקרית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.}}.
בחודש כסלו [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש עם גל האישורים שניתנו באותה תקופה, והתיישב בשכונה שהקים הרבי עבור העולם ב[[קריית מלאכי]]{{הערה|כאשר הגיע לארץ המתין לו אחיו שעלה שנים רבות לפניו, עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, ורצה לקחת אותו עמו ולדאוג לו למגורים ולשאר צרכיו, אך החסידים שפגש בשדה אמרו לו שהרבי אמר שהעולים יתיישבו בקריית מלאכי, והוא הצטרף לחסידים.}}.


במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקרית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו ל[[פנסיה]].
במשך שנים רבות עבד לפרנסתו כשומר במפעל, והקפיד לצד זאת על הנהגות חסידיות, נמנה על משכימי הקום ומראשוני באי בית הכנסת החב"די המרכזי בקריית מלאכי, והתמיד בכך אף לאחר יציאתו ל[[פנסיה]].


נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר [[סיפורי חסידים]].
נהג לסיים בכל שבת את ספר התהילים, והרבה לקרוא ולספר [[סיפורי חסידים]].


היה מזקני החסידים בקרית מלאכי, ונפטר בגיל 92 ב[[י"ג אדר]] [[תשע"ה]].
היה מזקני החסידים בקריית מלאכי, ונפטר בגיל 92 ב[[י"ג אדר]] [[תשע"ה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים
*בתו מרת אסתר הניה, רעיית הרב [[משה הויכברג]] - ירושלים
*בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה
*בתו מרת בלומה רבקה (ריבה) - נפטרה בצעירותה
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קרית מלאכי
בתו מרת חיה מושקא צביה, רעיית ר' יצחק מאיר נימרובסקי - קריית מלאכי


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 31: שורה 31:
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בקרית מלאכי]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]