זלמן אידל זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Zhislin2.jpg|שמאל|ממוזער|450px|כתב ידו של ר' זלמן אידל על הספר 'זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה' (ווילנה תרמ"ה)]]

בשנת [[תר"ס]] עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס{{הערה|[[יהושע דוברבסקי]] (עורך), '''[[אלה תולדות פרץ]]''', כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.}}.

ר' זלמן אידל דר ב[[ליובאוויטש]] בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים [[תרע"ג]]{{הערה|'''[[האח]]''', ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.}}–[[תרע"ה]]{{הערה|שם=כור|ישראל גוטין, '''כור עוני''', תל אביב 1979, עמ' 147-148.}}. בתקופת זמן הוא עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים בישיבת 'תומכי תמימים'{{הערה|שם=כור}}.

לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]{{הערה|'''[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]]''', כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.}}, [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]]{{הערה|'''בשעה שהקדימו תער"ב''', כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.}}. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים שאדמו"ר הרש"ב שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''', כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.}}.

לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב ל[[רוסטוב]] עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל'בית הרב' בתקופה זו{{הערה|[[יהודה חיטריק]], '''רשימות דברים''', תשס"ט, עמ' 180, 406.}}. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש{{הערה|משה דובער ריבקין, '''[[אשכבתא דרבי]]''', ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, '''[[שמועות וסיפורים]]''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.}}. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב{{הערה|'''ליובאוויטש וחייליה''', עמ' 33, הערה 4.}}.

בשנת [[תרע"ח]] הדפיס את [[סידור רוסטוב]]. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה אז לשם דבר{{הערה|על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', '''[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]]''', כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; [[יהושע מונדשיין]], 'סידור ראסטאוו', '''יגדיל תורה''', כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: [[גדליה אוברלנדר]] (עורך), '''הסידור''', מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.}}. כמה משאלותיו אז הוזכרו על ידי הרב [[יעקב לנדא]]{{הערה|'''שמועות וסיפורים''', כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; [[יוסף שמחה גינזבורג]], 'תיבת חדתין', '''[[הערות וביאורים]]''', אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.}}.

בסוף קיץ [[תר"פ]] ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: {{ציטוטון|דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו}}{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 399.}}. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש צעטיל מיוחד לבני יחי' והוא בתקפו עומד}}. אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה{{הערה|'''אשכבתא דרבי''', עמ' 123-124.}}.

בשנת [[תרפ"א]] היה ממנהלי ישיבת 'תומכי תמימים' ברוסטוב, ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', כרך יג, עמ' לח.}}. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי{{הערה|'''רשימות דברים''', עמ' 408.}}.

ב[[י"ט תשרי]] [[תרצ"ו]] כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור תהלת ה' והעלה כמה שאלות בנוסח{{הערה|'''יגדיל תורה''', כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.}}. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.}}, לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת [[ספר הניגונים]].

בתקופת חייו האחרונה התגורר בלנינגרד, ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ''', כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.}}. ר' זלמן אידל נפטר בי"א אדר תרצ"ו, ונקבר בסמיכות לר' [[חיים בן ציון רסקין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/544030/ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה] {{חב"ד אינפו}}}}. ר' זלמן אידל היה רווק{{הערה|שם=כור}}.