יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|250px]]
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
שורה 16: שורה 16:
|מספר בשושלת=ראשון
|מספר בשושלת=ראשון
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]<br />.
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
|תחילת כהונה=
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|סיום כהונה=
שורה 26: שורה 26:
|בת זוג=
|בת זוג=
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "מגן אבות"
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "מגן אבות"
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
}}
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].
שורה 34: שורה 34:
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.


[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.  
[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.


במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.
במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.


בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את שרה בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה.
בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את שרה בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה.
===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.
שורה 45: שורה 46:


בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו:"הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.
בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו:"הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.
===עם אביו הצמח צדק===
===עם אביו הצמח צדק===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
שורה 50: שורה 52:


בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.
בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.
===ייסוד חסידות קאפוסט===
===ייסוד חסידות קאפוסט===
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, הושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות{{הערה|וכן שאר אחיו למעט אדמו"ר מהר"ש, ונהגו בנשיאות בהוראת אביהם אדמו"ר הצמח צדק.}}, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, הושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות{{הערה|וכן שאר אחיו למעט אדמו"ר מהר"ש, ונהגו בנשיאות בהוראת אביהם אדמו"ר הצמח צדק.}}, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.


ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן אבות]].


== תפילתו ==
== תפילתו ==
שורה 60: שורה 63:
סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.
סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.


פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}
פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=חובת+הלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].
*אשתו: נישא בשני נישואין. על אחת מהן מסופר שבאחת הפעמים השליכה חפץ על בעלה המהרי"ל, והמהרי"ל סיפר זאת לפי תומו לאביו הצמח צדק, שענה: "אוי מירשעת".
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.
 
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצי'צע]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 הערות לאג"ק]}}.
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].  
*חתנו הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
*חתנו הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.
*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.
*נכדו רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]] בן רבי שלום בער שניאורסון.
*נכדו רבי יהודה לייב בן כ"ק אדמו"ר שלמה זלמן שניאורסאהן, - הדפיס את ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]] שלא אביו.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.
*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
שורה 83: שורה 82:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]]
{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]