תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] את המתחם.

בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.

הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], ישראל גדסי, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.

בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.

=== התוועדויות וימי חב"ד ===

הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד בהתוועדויות שנהוג בכל פעם שיש תאריך חסידי מיוחד להביא משפיעים מחוץ לכותלי הישיבה ואז בעיצומה של ההתוועדות נסחפים כולם באווירה מיוחדת ועילאית עד אור הבוקר כך שההתוועדויות בישיבה הם דבר יחיד ומיוחד.