ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.

 

 

 

עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבת ה', לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.

==עניינם==

{{הערה|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.

==מספרם==

{{הערה|ראה מקורות שבהערה קודמת.}}מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):

לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת [[אור]] זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".  

לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק|צדיקייא]] - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן.

מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] [אור התורה משפטים ח' ג'ל] שעניין ארבע מאות עולמות אלו הוא המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.

ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".

הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.  

שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.

בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}