ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.


==טעמים לקריאת התורה==
== טעמי הקריאה לשבת ויום טוב ==
 
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.


טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].


;קבצי שמע:
;קבצי שמע {{שמע}}


מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}
מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}
שורה 15: שורה 16:
מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}
מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}


==טעמים להפטרה==
== טעמי הקריאה להפטרה ==
 
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
# ההפטרה של "שובה ישראל".
# ההפטרה של "שובה ישראל".
# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
שורה 23: שורה 26:
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].


*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbzlZbG4wUk5LX1k/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
;קבצי שמע {{שמע}}
 
מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}
 
== טעמי הקריאה למגילת אסתר ==


==טעמים למגילת אסתר==
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.


טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'.
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'.


*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeXNPQVhSRkFQd0k/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
;קבצי שמע {{שמע}}
 
מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}
 
== טעמי הקריאה לימים נוראים ==


==טעמים לימים נוראים==
טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.


טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].
טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].


*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQX0Eyc3RzSTQ3ZFU/view?usp=sharing לשמיעת הטעמים] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
;קבצי שמע {{שמע}}
 
מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}


==המקור לטעמים==
== המקור לטעמים ==


ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
9,455

עריכות