3,771
עריכות
←תולדות חיים
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ה' אייר]] [[ה'תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. | נולד ב[[ה' אייר]] [[ה'תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. | ||
בכ"ב טבת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] מיוחדת אודתה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו הרב טברסקי (בן האדמו"ר מטשרנוביל) ושני אברכים נוספים. גם חברי [[המזכירות]] נכנסו ליחידות. לאחר כחצי שעה יצאו חלק מהנוכחים ולאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות. | =היחידות בשנת תשמ"ד= | ||
בכ"ב טבת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] מיוחדת אודתה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו הרב טברסקי (בן האדמו"ר מטשרנוביל) ושני אברכים נוספים. גם חברי [[המזכירות]] נכנסו ליחידות. לאחר כחצי שעה יצאו חלק מהנוכחים ולאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות. {{הערה| עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1tEI08SAColAoZnNDvktf8m_8oQcR6MTC/view יומן 'בית חיינו'] שיצא לאור בשעתו ע"י תלמידי [[קבוצה]] תשד"מ}}. | |||
היחידות לא הוקלטה וזה תוכן מחציתה הראשון על פי {{הערה|הפרטים דלקמן נדפסו בספר [[רישומה של שנה]] שראה אור קרוב לשעת התרחשות הדברים (בתשמ"ה) עם ההבהרה שזהו "ללא כל אחריות לגבי דיוק הדברים, כמובן, וגם, מטבע הדברים, לא יכולנו לשמור על סדר קדימת ואיחור הדברים", וכן תוך ציון ש"חלק מהנ"ל נמסר ע"י המזכיר [[הריל"ג]] שי' במסיבת מלוה-מלכה מיוחדת של צאצאי אדמו"ר הזקן שהתקיימה במוצש"ק פ' וארא"}}: בתחילת השיחה ביקש הרבי לשמוע דברי תורה מארץ הקודש. בהמשך, עוררם הרבי אודות הדפסת כתבי החסידות של בית וויז'ניץ ואמר כי קיבל סידור שהם הוציאו לאור ובו אי-אלו הוספות וצריך היה להדפיס הרבה יותר. הרבי גם סיפר כי הרבי [[הרש"ב]] מנע מבנו, [[הריי"ץ]] להדפיס את הכתבים שלו ושל אביו, הרבי [[המהר"ש]], למרות שידע את גודל הרצון והתשוקה לכך. אך הרבי הריי"ץ עסק בהדפסת והפצת [[חסידות]] בשופי (אמנם רק עם בואו ל[[ארצות הברית]]). גם ב[[שואה]] - רחמנא ליצלן - הוכח כי אלו שלא הסכימו להדפסת דבריהם ונספו - השם יקום דמם - הרי כתביהם אבדו ואילו מי שמסר את כתביו לדפוס הרי הם קיימים עד היום הזה. | |||
בקשר למנהגים שנדפסו בסידור הנ"ל העיר הרבי כי יש צורך להדפיס את כולם, שכן כתוצאה מכך שהחסידים פזורים במקומות שונים נוצר מצב שכאשר נער נעשה "בר מצוה", אינו יודע כיצד לנהוג בפועל, וגם אביו אינו יודע להורותו... הרי צריך להיות "מנהג אבותיכם בידיכם"... | |||
בהמשך הדברים דובר אודות [[שןלחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. מישהו מהנוכחים הזכיר שיש מסורת כי [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את ה[[מהדורא בתרא]] לפני ה[מהדורא קמא]] ועל העיר הרבי שאין מקום לומר זאת בהתאם למסופר ב"הקדמת בני הגאון המחבר" כי תחילת חיבור השולחן ערוך היתה בשבת אדמו"ר הזקן אצל [[המגיד ממעזריטש]] וגם, הוסיף הרבי, ע"ד הרגיל כותבים קודם "מהדורא קמא" ולאחר מכן "מהדורא בתרא"... הרבי אמר גם שב[[השגחה פרטית]] נותרו רק ארבעה סימנים מתוך ה"מהדורה בתרא" ותחילתם "יהודה (בן תימא)...", ב[[שם הוי']] - ויש בכך רמז כי תחילת בריאת העולם הייתה ב[[שם אלוקים]] ("בראשית ברא אלוקים"), אך יש לשאוף להגיע לשם הוי'. | |||
דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל{{הערה|כך סיפר האדמו"ר, הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א}}. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף בפגישה דיבר איתו הרבי על חוק "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|שם=טובק|הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א}}. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו. | |||
בנוסף הגיע פעמים נוספות אל הרבי, ב[[חלוקת דולרים]] (הן בכזו שהתקיימה ב[[הול]] על פתח גן [[עדן התחתון]] והן בכזו שהתקיימה ב[[זאל הגדול]] לאחר [[תפילה]]) ובימי השבעה על הרבנית. בסך הכל היה אצל הרבי ארבעה פעמים{{הערה|שם=טובק}}. | בנוסף הגיע פעמים נוספות אל הרבי, ב[[חלוקת דולרים]] (הן בכזו שהתקיימה ב[[הול]] על פתח גן [[עדן התחתון]] והן בכזו שהתקיימה ב[[זאל הגדול]] לאחר [[תפילה]]) ובימי השבעה על הרבנית. בסך הכל היה אצל הרבי ארבעה פעמים{{הערה|שם=טובק}}. | ||
| שורה 19: | שורה 28: | ||
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}} | זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}} | ||
בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה| | בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}. | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]]. | ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]]. | ||