3,771
עריכות
←תולדות חיים
מ (החלפת טקסט – "\ {2,}" ב־" ") |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ה' אייר]] [[ה'תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. | נולד ב[[ה' אייר]] [[ה'תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. | ||
בשנת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]]. הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל{{הערה|כך סיפר האדמו"ר, הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א}}. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף בפגישה דיבר איתו הרבי על חוק "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|שם=טובק|הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א}}. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו. | בשנת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]] מיוחדת אודתה נוהג להזכיר מפעם לפעם. הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל{{הערה|כך סיפר האדמו"ר, הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א}}. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף בפגישה דיבר איתו הרבי על חוק "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|שם=טובק|הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א}}. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו. בנוסף הגיע פעמים נוספות אל הרבי, ב[[חלוקת דולרים]] (הן בכזו שהתקיימה ב[[הול]] על פתח גן [[עדן התחתון]] והן בכזו שהתקיימה ב[[זאל הגדול]] לאחר [[תפילה]]) ובימי השבעה על הרבנית. בסך הכל היה אצל הרבי ארבעה פעמים{{הערה|שם=טובק}}. | ||
בנוסף הגיע פעמים נוספות אל הרבי, | |||
בתחילת חלוקת הדולרים שאחרי תפילת ערבית ב[[א' תמוז]] [[תש"נ]] ניגש אל הרבי וביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים. תשובתו של הרבי הייתה: "בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "בשורות טובות כפלים לתושיה"{{הערה| על פי [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57513 סרט הוידאו] ו[https://drive.google.com/file/d/1ofVqsY5uIPbRekTctL1Tvh0ncXMw0uCG/view יומן אחד התמימים ששהה אז ב770 ]}}. | בתחילת חלוקת הדולרים שאחרי תפילת ערבית ב[[א' תמוז]] [[תש"נ]] ניגש אל הרבי וביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים. תשובתו של הרבי הייתה: "בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "בשורות טובות כפלים לתושיה"{{הערה| על פי [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57513 סרט הוידאו] ו[https://drive.google.com/file/d/1ofVqsY5uIPbRekTctL1Tvh0ncXMw0uCG/view יומן אחד התמימים ששהה אז ב770 ]}}. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל. | בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל. | ||
בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח | בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן אמר:{{ציטוטון|מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארצות הברית]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם. | ||
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}} | זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}} | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}. | בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}. | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, | ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]]. | ||
לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו. | לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו. | ||