אריה לייב זיבוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 443 בתים ,  19 בנובמבר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.


בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן ניימרק]] עבר מ[[הארקי]] ל[[סטארדוב]], ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר שבעים תמרים.
בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן ניימרק]] עבר מ[[הארקי]] ל[[סטארדוב]], ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'.


בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]].
בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]].
שורה 17: שורה 17:
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]]
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]]


התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם 'שו"ת זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור.
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור.


נפטר בערב ראש חודש סיון, ב[[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]].
נפטר בערב ראש חודש סיון, ב[[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]].
שורה 23: שורה 23:
==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ההוצאה לאור.
*בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ההוצאה לאור.
==לקריאה נוספת==
*יהושע מונדשיין, '''הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
*מנחם מענדל קסטל, '''פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==