קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

קרבנות (עריכה)

גרסה מ־20:16, 22 בפברואר 2010

נוספו 1,186 בתים , 22 בפברואר 2010

איחוד ערכים

חזותיקוד ויקי

חיים נהר

מפעילי מערכת

33,627

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ארבעה מיני '''קרבנות''' ישנן, [[חטאת]], [[אשם]], [[עולה]], [[שלמים]].
+ארבעה מיני '''קרבנות''' ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים.
-== מזיח, מזין, מחבב, ומכפר ==
+== פעולת הקרבן==
+בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקרבנות העולם נזון, שהקרבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב)  '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג)  '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.
-את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>:
+חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקרבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקרבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.
-בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח,
+על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקרבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״. וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
-מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקרבנות העולם נזון, שהקרבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות.
-ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה
+==סוגי קורבנות==
-סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב)  '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג)  '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.
+===קרבן חטאת===
+===קרבן אשם===
+===קרבן עולה===
+העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה.
+שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.]</REF>
-חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקרבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקרבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳
+===קרבן שלמים===
-רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.
+==קודש וקודש קודשים==
+קדשי קדשים, היא כינוי של קרבן שכולה לגבוה. לא רק קרבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים".
-על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקרבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות:
+כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים<REF>דף פט.</REF>: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]</REF>
-[[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״.
-וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד.
-אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:קרבנות]]