27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אשתו הראשונה הייתה מבוברויסק, אך עקב נסיבות מסוימות, הוא נאלץ להתגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית למרת צירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, ונכדתו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה גם בן דודו - רבי איצ'לה' מוולוז'ין. | אשתו הראשונה הייתה מבוברויסק, אך עקב נסיבות מסוימות, הוא נאלץ להתגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית למרת צירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, ונכדתו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה גם בן דודו - רבי איצ'לה' מוולוז'ין. | ||
בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוז'ין - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. בפסח שנת [[תרל"ה]], החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מסע רדיפות שהתנהל נגדו על ידי חלק מעשירי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר | בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוז'ין - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. בפסח שנת [[תרל"ה]], החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מסע רדיפות שהתנהל נגדו על ידי חלק מעשירי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר לוורשה שבפולין, והתגורר שם כארבע שנים. | ||
בשנת [[תרל"ט]], הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - הגאון רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה לארץ ישראל. בבריסק הוא שימש ברבנות עד יום מותו. בשנת [[תרמ"ח]] חלה רבי יוסף דב בכיב קיבה וסבל כאבים עזים במשך כמה שנים. בשנת [[תרנ"א]] הורע מצבו והא נאלץ לעבור ניתוח. אנקדוטה מסופרת בקשר לכך: רבי יוסף דב ביקש שלא ירדימו אותו לצורך הניתוח. הרופאים סירבו בתחילה לקבל את הרעיון, אך כאשר הבטיח להם שלא יזוז במשך הניתוח, הסכימו לקשרו למיטה ולנתחו ללא פעולת אלחוש. במשך כל הניתוח הוא לא השמיע הגה ולא ניסה להזיז אף אבר מאבריו! | בשנת [[תרל"ט]], הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - הגאון רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה לארץ ישראל. בבריסק הוא שימש ברבנות עד יום מותו. בשנת [[תרמ"ח]] חלה רבי יוסף דב בכיב קיבה וסבל כאבים עזים במשך כמה שנים. בשנת [[תרנ"א]] הורע מצבו והא נאלץ לעבור ניתוח. אנקדוטה מסופרת בקשר לכך: רבי יוסף דב ביקש שלא ירדימו אותו לצורך הניתוח. הרופאים סירבו בתחילה לקבל את הרעיון, אך כאשר הבטיח להם שלא יזוז במשך הניתוח, הסכימו לקשרו למיטה ולנתחו ללא פעולת אלחוש. במשך כל הניתוח הוא לא השמיע הגה ולא ניסה להזיז אף אבר מאבריו! | ||