155
עריכות
←לידתו וילדותו
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== | ||
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]] | [[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]] | ||
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן" | הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". | ||
ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] אל [[הבעש"ט]] לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. [[הבעש"ט] | לפני שעזבו את מז'יבוז', נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן|הרבנית רבקה]] שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה ל[[בעש"ט]]: כאשר השי"ת ימלא את ברכתו הקדושה של [[הבעש"ט]] בהן זכר חי וקיים, היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של [[הבעש"ט]], היא נדרה את אותו נדר שנדרה חנה, אמו של [[שמואל הנביא]]. [[הבעש"ט]] ברכם, והם נסעו לביתם שמחים וטובים לב. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]]. | ||
ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] אל [[הבעש"ט]] לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. [[הבעש"ט]] התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] לחגור אבנט ולברך "שהחיינו" ללא שם ומלכות. | |||
אח"כ נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההריון ואחר הלידה, וכן הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלום על-כך, יאמרו באופן סתמי: ה' יעזור. | אח"כ נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההריון ואחר הלידה, וכן הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלום על-כך, יאמרו באופן סתמי: ה' יעזור. | ||
ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] אל [[הבעש"ט]], וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. [[הבעש"ט]] הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה. | ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ר' ברוך]] אל [[הבעש"ט]], וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. [[הבעש"ט]] הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה. | ||
בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. [[הבעש"ט]] הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא". | כשאביו של אדמו"ר הזקן בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. [[הבעש"ט]] הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא". | ||
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. כשמלאו לו חמש שנים, הרגיש ששערי [[תורה]] פתוחים לפניו. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה. את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו, והכל היה ברור אצלו. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]]. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], אבן עזרא ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, אבן עזרא ורמב"ן תובעים אותו לדין תורה, משום שגוזל מהם את הזכות שילמדו בפירושיהם, שרף את הפירוש! | |||
בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' יששכר דב. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, לשנתיים לאחר הגיעו לליובאוויטש, אמר רבי יששכר דב לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד למלמדים, ואבי ברוך לקח אותו לביתו בליאזנא. | |||
בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים. | בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים. | ||