4
עריכות
←פירוש השימוש במילה "שער"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==== פירוש השימוש במילה "שער" ==== | ==== פירוש השימוש במילה "שער" ==== | ||
אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם | אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!)! ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם. | ||
=== מקור הרל"א שערים === | === מקור הרל"א שערים === | ||