עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(עריכה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תנועת ההשכלה''' (מכונה גם באופן ספציפי '''תנועת ההשכלה היהודית''', להבדיל מתנועה אירופאית כללית דומה) היא זרם כללי שנוצר בין חוגים יהודיים ב[[ברלין]] בתקופת [[אדמו"ר הזקן]], והתפשט מ[[גרמניה]] למזרח אירופה ולאימפריה הרוסית בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. יהודים שהשתייכו לזרם כונו '''משכילים'''. | '''תנועת ההשכלה''' (מכונה גם באופן ספציפי '''תנועת ההשכלה היהודית''', להבדיל מתנועה אירופאית כללית דומה) היא זרם כללי שנוצר בין חוגים יהודיים ב[[ברלין]] בתקופת [[אדמו"ר הזקן]], והתפשט מ[[גרמניה]] למזרח אירופה ולאימפריה הרוסית בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. יהודים שהשתייכו לזרם כונו '''משכילים'''. | ||
מטרתה של תנועת ההשכלה הייתה לשנות את פני היהדות המסורתית ולהשתלב בתרבות האירופאית, וזאת בכמה פנים - על ידי שינויים בהנהגת הקהילות היהודיות, מעמד הרבנים, שינויים בחינוך ולימוד [[חכמות חיצוניות]], שינויים בהלכה - מקולות ועד עקירתה לגמרי, והפצת התרבות החילונית בין היהודים. | מטרתה של תנועת ההשכלה הייתה לשנות את פני היהדות המסורתית ולהשתלב בתרבות האירופאית, וזאת בכמה פנים - על ידי שינויים בהנהגת הקהילות היהודיות, מעמד הרבנים, שינויים בחינוך ולימוד [[חכמות חיצוניות]], שינויים בהלכה - מקולות ועד עקירתה לגמרי, והפצת התרבות החילונית בין היהודים, תחת הסיסמה של "יהודי בביתך, אדם בצאתך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/192.htm?q=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 192.}}. | ||
בגרמניה נחלה התנועה הצלחה רבה יותר, אך ב[[רוסיה]] היו היהודים חזקים יותר בשמירת התורה והמצוות, ומגמותיהם של המשכילים נתקלו בחומה בצורה. במיוחד הייתה מלאכתם קשה במקומות שבהם הייתה השפעה חזקה ל[[תנועת החסידות]], ואדמו"רי החסידות עמדו בראש הנהגת הכלל. מסיבה זו, לחמו המשכילים בעוז נגד החסידות, ובפרט [[חסידות חב"ד]]. במלחמה זו נקטו בכל האמצעים, כולל מלשינויות שהובילו לגזירות חמורות על היהדות בכלל והחסידות בפרט. | בגרמניה נחלה התנועה הצלחה רבה יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/17/190.htm?q=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם], [[תשי"ד]], חלק ג', עמ' 190.}}, אך ב[[רוסיה]] היו היהודים חזקים יותר בשמירת התורה והמצוות, ומגמותיהם של המשכילים נתקלו בחומה בצורה. במיוחד הייתה מלאכתם קשה במקומות שבהם הייתה השפעה חזקה ל[[תנועת החסידות]], ואדמו"רי החסידות עמדו בראש הנהגת הכלל. מסיבה זו, לחמו המשכילים בעוז נגד החסידות, ובפרט [[חסידות חב"ד]]. במלחמה זו נקטו בכל האמצעים, כולל מלשינויות שהובילו לגזירות חמורות על היהדות בכלל והחסידות בפרט. | ||
[[רבותינו נשיאנו]] נאלצו להקדיש מאמצים רבים כדי להדוף את התפשטות תנועת ההשכלה ברוסיה, ולסכל את מזימותיה נגד תנועת החסידות. | [[רבותינו נשיאנו]] נאלצו להקדיש מאמצים רבים כדי להדוף את התפשטות תנועת ההשכלה ברוסיה, ולסכל את מזימותיה נגד תנועת החסידות. | ||
==תנועת ההשכלה בראשית ימיה== | ==תנועת ההשכלה בראשית ימיה== | ||
תנועת ההשכלה החלה ב[[ברלין]] בשנות ה'תק"ל. מראשוני המשכילים והבולטים שבהם היה [[משה מנדלסון]], שתירגם את התנ"ך לגרמנית באופן המחלל את קדושת התורה. | תנועת ההשכלה החלה ב[[ברלין]] בשנות ה'[[תק"ל]]. מראשוני המשכילים והבולטים שבהם היה [[משה מנדלסון]], שתירגם את התנ"ך לגרמנית באופן המחלל את קדושת התורה. | ||
[[הבעל שם טוב]] ניבא לתלמידיו שנים קודם לכן על כך, בשנת [[תק"ג]], וסיפר להם שב[[גרמניה]] ישנו [[סופר סת"ם]] בשם ר' מנחם, תלמיד חכם וירא שמים, אך מזלזל ב[[תורת הקבלה]] וב[[ספר הזוהר]], ובדרך זו מחנך את בנו משה. האב ר' מנחם נפטר כאשר בנו משה היה בן 12, והוא התחיל ללמוד בנוסף לתורה הרבה [[חכמות חיצוניות|מדעים]], "וה[[ס"מ]] מפטם אותו ומצליח בידו, כי בו בחר להסית את ישראל בדעות כוזבות, ויעשה קרחה בישראל להעמיד כופרים בה' ובתורתו, וכל אשר יאחז דרכו על פי דרכנו, ינצל ממנו ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו". לאור זאת, כאשר החלה תנועת ההשכלה, החלו החסידים להילחם בה בתוקף - הם אסרו על קריאת התנ"ך עם תרגומו של מנדלסון, ואף הוסיפו ונמנעו לחלוטין מלימוד [[דקדוק]], כסייג להתקרבות להשכלה{{הערה|שם=דברי|1=[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן] רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. | [[הבעל שם טוב]] ניבא לתלמידיו שנים קודם לכן על כך, בשנת [[תק"ג]], וסיפר להם שב[[גרמניה]] ישנו [[סופר סת"ם]] בשם ר' מנחם, תלמיד חכם וירא שמים, אך מזלזל ב[[תורת הקבלה]] וב[[ספר הזוהר]], ובדרך זו מחנך את בנו משה. האב ר' מנחם נפטר כאשר בנו משה היה בן 12, והוא התחיל ללמוד בנוסף לתורה הרבה [[חכמות חיצוניות|מדעים]], "וה[[ס"מ]] מפטם אותו ומצליח בידו, כי בו בחר להסית את ישראל בדעות כוזבות, ויעשה קרחה בישראל להעמיד כופרים בה' ובתורתו, וכל אשר יאחז דרכו על פי דרכנו, ינצל ממנו ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו". לאור זאת, כאשר החלה תנועת ההשכלה, החלו החסידים להילחם בה בתוקף - הם אסרו על קריאת התנ"ך עם תרגומו של מנדלסון, ואף הוסיפו ונמנעו לחלוטין מלימוד [[דקדוק]], כסייג להתקרבות להשכלה{{הערה|שם=דברי|1=[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן] רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. | ||