37,412
עריכות
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
מ (החלפת טקסט – "″" ב־""") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]] | [[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]] | ||
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף | '''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ה', ע"א}}. | ||
== עלייתו לארץ ישראל == | == עלייתו לארץ ישראל == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]]. | ||
רבי חייא חיבר את התוספתא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים | רבי חייא חיבר את התוספתא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים{{הערה|1=[[בבא מציעא]] ה, א.}}. לפי שיטת רש"י{{הערה|1=[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא. | ||
== ב[[תורת החסידות]] == | == ב[[תורת החסידות]] == | ||
הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st=' | הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st='והריקותי+לכם+ברכה&pgnum=236 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב].}}. | ||
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}} | אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}} | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
*אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|שם=יבמות|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]]. | *אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|שם=יבמות|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]]. | ||
*בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם=יבמות}} חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא{{הערה|תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'}}. | *בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם=יבמות}} חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא{{הערה|תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'}}. | ||
*בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה| | *בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה|יבמות ס"ו ע"א.}} | ||
*בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}} | *בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים | {{מיון רגיל:חייא}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר]] | |||