31,664
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
'''קריאת התורה בחג הסוכות''' הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר [[הלל]] ו[[הושענות]] קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין [[ארץ ישראל]] ו[[חוץ לארץ]], ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד. | '''קריאת התורה בחג הסוכות''' הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר [[הלל]] ו[[הושענות]] קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין [[ארץ ישראל]] ו[[חוץ לארץ]], ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד. | ||
על פי הנהוג, על כל אחד להשתדל לעלות לפחות פעם אחת לאורך ימי החג. | |||
==קריאת התורה בחג ראשון== | ==קריאת התורה בחג ראשון== | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
===מנהג חב"ד=== | ===מנהג חב"ד=== | ||
====בחוץ לארץ==== | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
====בארץ ישראל==== | |||
הקהילה החב"דית שהתיישבה בארץ ישראל, נהגה כמנהג האשכנזים שקיבלו עליהם את הכרעת השולחן ערוך שבארץ ישראל כופלים וקוראים בכל יום את הקריאה של אותו היום 4 פעמים, וכך הופיע ב[[לוח כולל חב"ד]]. | |||
בעקבות דברי הרבי בחול המועד סוכות תשמ"ט{{הערה|על פי ההקלטה של סרט השיחה ליל ד' דחג הסוכות, אור לי"ח תשרי.}} שגם בארץ ישראל קוראים בקרבנות של כמה ימים, ביקשו חסידי חב"ד בארץ לשנות את ההנהגה, וכך גם הרב [[ברוך נאה]] האחראי על העריכה של [[לוח כולל חב"ד]] רצה לשנות ולתקן בלוח, והרבי ביקש ממנו קודם לברר את מנהג ארץ ישראל בזה, אך לפועל בסופו של דבר הושמטו הדברים מהנחת השיחה וכן בלוח כולל חב"ד נשארה ההוראה כפי שהיתה כל השנים. | |||
לפועל, הדעות בין רבני חב"ד נותרו חלוקות{{הערה|'''רבני חב"ד המצדדים בקריאה כדעת הבית יוסף:''' הרב טוביה בלוי, הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב זאב דב סלונים, הרב שמואל אלעזר הלפרים, הרב ברוך נאה, הרב יוסף יצחק בלינוב, הרב חיים שלום דייטש, הרב אשר לעמיל כהן, הר ביקותיאל פרקש, הרב יוסף שמחה גינזבורג, הרב ברוך בועז יורקוביץ. '''רבני חב"ד המצדדים בשינוי הקריאה על פי דברי הרבי:''' הרב מרדכי שמואל אשכנזי, [https://chabad.info/beis-medrash/718424/ הרב שאול סילם].}} והנהגהת אנ"ש בארץ ישראל שונה מקהילה לקהילה. | |||
המצדדים בשינוי המנהג על פי דברי הרבי, מביאים ראיה לדבריהם על פי פסק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|פסקי דינים עמוד 686.}} מדעת הרמ"א בהלכות חנוכה שחולק על הבית יוסף וסובר שאין לחזור על הקריאה אלא לקרוא את הנשיא של יום המחרת, והנוהגים כדבריהם נוהגים לקרוא כפי שפסק בעל הביכורי יעקב שבארץ ישראל הכהן קורא בקריאה של אותו יום, הלוי והשלישי בקריאה של שני הימים הבאים, והרביעי שמיתווסף לכבודו של יום - חוזר וקורא את הקריאה של אותו יום. | |||
==קריאת התורה בשבת חול המועד== | ==קריאת התורה בשבת חול המועד== | ||
| שורה 49: | שורה 61: | ||
בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם"). | בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם"). | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אברהם אלתר הבר]], 'אהלי שם', גיליון ג עמוד צט. | |||
*הרב [[משה חפר]], 'תפארת מלך' (א), כפר חב"ד תשנ"ה, עמוד 82. | |||
*הרב [[ברוך נאה]], 'פרדס חב"ד' גיליון 16, עמוד 18. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||