4,723
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (קטגוריה) |
||
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו. | נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו. | ||
במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד{{ | במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד{{הערה|'בני הצמח צדק' עמ' 353 הערה 3.}}. | ||
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו"ר. | לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו"ר. | ||
כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]], והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]]. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי [[ראדזמין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר | כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]], והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]]. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי [[ראדזמין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'[[תרס"ה]] (1905). | ||
מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות{{ | מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות{{הערה|אך ברבנות כן, בנו הרה"ק ר' שלום שכנא שניאורסאהן בליאדי.}}, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
לאחר הסתלקות בן דודו [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט]] התקשרו | לאחר הסתלקות בן דודו [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט]] התקשרו אליו הרבה מ[[חסידי קאפוסט]]. | ||
ב[[כ' | ב[[כ' ניסן]] [[עת"ר]] נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי. | ||
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד. | כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד. | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] | *בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] ממלא מקום אביו ב[[ליאדי]]. | ||
*בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] - רב ב[[הומיל]], [[סיראטין]], [[וויטבסק]] | *בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] - רב ב[[הומיל]], [[סיראטין]], [[וויטבסק]]. | ||
*בנו, מר ברוך שניאורסון | *בנו, מר ברוך שניאורסון, סוחר מ[[סמולנסק]]. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקצ"ה]] - [[כ' אייר]] [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקצ"ה]] - [[כ' אייר]] [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}} | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:פרשני התפילה]] | [[קטגוריה:פרשני התפילה]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]] |
עריכות