11,687
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. | במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. | ||
בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה| | בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה|[[ושמחת בחגיך]], [[ניגון להקפות]] וכיוצא בזה.}} וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים. | ||
==קידוש לבנה== | ==קידוש לבנה== | ||