16,089
עריכות
עריכה קלה
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה קלה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
העולם נברא באופן שהארת האלוקות הולכת ומתצמצמת: בכתר וחכמה היא מאירה בקירוב, בבינה בריחוק, במידות דרך חלון, במלכות דרך נקב ובעולמות{{הערה|בריאה, יצירה ועשיה.}} רק דרך וילון{{הערה|הנקרא בלשון הקבלה "פרסה".}}. | העולם נברא באופן שהארת האלוקות הולכת ומתצמצמת: בכתר וחכמה היא מאירה בקירוב, בבינה בריחוק, במידות דרך חלון, במלכות דרך נקב ובעולמות{{הערה|בריאה, יצירה ועשיה.}} רק דרך וילון{{הערה|הנקרא בלשון הקבלה "פרסה".}}. | ||
עם זאת על ידי עבודת האדם אפשר לשנות זאת, על ידי כך שמשתמשים ב[[גשמיות]] לקדושה, וכך מאיר בה מקורה ושורשה (שלמעלה מהעולמות), ועל ידי זה מאירה האלוקות בקירוב גם בעולמות. מבין כל המצוות דווקא "סכך הסוכה" מבטא דבר זה בגילוי: לוקחים צומח כפי שהוא, בלי שום עיבוד - והופכים אותו לקדושה המקיפה את האדם יחד עם כל ענייניו (אכילה, שתיה, טיול ושינה). ועניין זה נקרא מקיפים דבינה, כי בבינה מתבטא עיקר עניין השכל{{הערה|שהרי חכמה עדיין אינה שכל ממש אלא נקודת הרעיון בלבד, וגם דעת אינו ממש שכל - אלא עניינו לקשר את החכמה עם הבינה, והשכל עם הרגש.}}, והשכל הוא "מקיף" על המידות (ובפסקה הבאה יתבאר יותר). | |||
על אף ש"מקיפים דבינה" היא הדרגה התחתונה והחיצונית של [[ספירת הבינה]], החידוש בה הוא, שמבחינה אחת יש בה מעלה על ספירת הבינה עצמה, והדבר יובן מ[[משל]] ל[[ראש האדם]]: מצד אחד ברור כשמש שעיקר הראש הוא ה[[מוח]] ולא ה[[גולגולת]], אך מצד שני העובדה שהגולגולת נמצאת מעל המוח ומקיפה אותו מעידה שמבחינה אחת יש בה מעלה על המוח{{הערה|אור התורה נח בבראשית ג במאמר כי פדה ה' את יעקב.}}. | על אף ש"מקיפים דבינה" היא הדרגה התחתונה והחיצונית של [[ספירת הבינה]], החידוש בה הוא, שמבחינה אחת יש בה מעלה על ספירת הבינה עצמה, והדבר יובן מ[[משל]] ל[[ראש האדם]]: מצד אחד ברור כשמש שעיקר הראש הוא ה[[מוח]] ולא ה[[גולגולת]], אך מצד שני העובדה שהגולגולת נמצאת מעל המוח ומקיפה אותו מעידה שמבחינה אחת יש בה מעלה על המוח{{הערה|אור התורה נח בבראשית ג במאמר כי פדה ה' את יעקב.}}. | ||