16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 19: | שורה 19: | ||
הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו. | הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו. | ||
בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי. | בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {{ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי. | ||
בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד. | בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד. |