יוסף חיים שיף: הבדלים בין גרסאות בדף

==תולדות חיים==

לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.

הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.

*בנו, הרב [[בצלאל שיף]], חבר הנהלת אגודת [[שמי"ר]]

*בנו, הרב [[גרשון דובער שיף|גרשון דובער (בערקע) שיף]], מנהל ישיבת הבוכרים ("אור שמחה") ב[[כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==

{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:שיף, יוסף חיים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]