432
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות סאדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סאדיגורה<ref>מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה</ref> מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק.<ref>לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק</ref> | |||
מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק<ref>לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק</ref> | |||
== שושלת החסידות == | == שושלת החסידות == | ||
שורה 17: | שורה 16: | ||
רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג, | רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג, | ||
רבי אברהם יעקב (השני) | [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמאן (השני)]], בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א<ref>נטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים</ref>, | ||
רבי שלמה חיים פרידמאן<ref>כונה "ר' שלמה'ניו"</ref>, שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל. | רבי שלמה חיים פרידמאן<ref>כונה "ר' שלמה'ניו"</ref>, שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל. | ||
שורה 23: | שורה 22: | ||
=== הדור הרביעי, החמישי והשישי === | === הדור הרביעי, החמישי והשישי === | ||
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. | לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. | ||
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) | אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) |
עריכות