27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - ה" ב־"אגרת הקודש - סעיף ה") |
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
העובדה שלאותיות הדיבור יש שרש גבוה ואף גבוה יותר מן השכל, היא גורמת לכך שכשהמושכל נאמר בדיבור, מתווסף בו הוספה ברוחב (-ריבוי פרטים מתווספים) אורך (-מוצא דרך להסבירו בבהירות יתירה) ועומק (-מבין את הסברא שמאחורי המושכל), וזה משום שהדיבור בכוחו להמשיך ולגלות את הנקודה העצמית של המושכל - ועי"ז שתפס במהותו של המושכל יכול להסבירו יותר ולהרחיבו יותר ויתחדשו לו הבנות ואופנים חדשים בהבנת המושכל. | העובדה שלאותיות הדיבור יש שרש גבוה ואף גבוה יותר מן השכל, היא גורמת לכך שכשהמושכל נאמר בדיבור, מתווסף בו הוספה ברוחב (-ריבוי פרטים מתווספים) אורך (-מוצא דרך להסבירו בבהירות יתירה) ועומק (-מבין את הסברא שמאחורי המושכל), וזה משום שהדיבור בכוחו להמשיך ולגלות את הנקודה העצמית של המושכל - ועי"ז שתפס במהותו של המושכל יכול להסבירו יותר ולהרחיבו יותר ויתחדשו לו הבנות ואופנים חדשים בהבנת המושכל. | ||
ועל דרך זה הוא במידות שכשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אהבה, שעל ידי שמדבר בה, מתפעל בנפשו יותר ב[[אהבה]] וחיבה לנאהב{{הערה|מתוך הספר ערכים בחסידות, על פי אגרת הקודש - | ועל דרך זה הוא במידות שכשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אהבה, שעל ידי שמדבר בה, מתפעל בנפשו יותר ב[[אהבה]] וחיבה לנאהב{{הערה|מתוך הספר ערכים בחסידות, על פי אגרת הקודש - סימן ה', תורה אור כא. א', תו"ח ויצא כב. ד, ספר המאמרים תרנ"ט ד"ה יום טוב של ר"ה, ד"ה לולב וערבה, ספר המאמרים תרס"א ד"ה כבוד מלכותך, ספר המאמרים תרע"ג ד"ה והאבן הזאת}}. | ||
==החילוק בין אותיות בכוונה לאותיות בלי כוונה== | ==החילוק בין אותיות בכוונה לאותיות בלי כוונה== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת [[קמץ]], אזי ממילא נקמצים השפתים, ובפתח נפתחים השפתיים ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, כי מבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן, אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמבין הכל. | ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת [[קמץ]], אזי ממילא נקמצים השפתים, ובפתח נפתחים השפתיים ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, כי מבטא האותיות והנקודות הוא למעלה מהשכל המושג ומובן, אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמבין הכל. | ||
אך האותיות הן בבחינת [[חומר]] ו[[צורה]] הנקרא פנימית וחיצונית, כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחינת חיצוניותן הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהווה [[קול]] פשוט היוצא מהגרון ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך כו', ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא כו' והוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב ולכן אמרו רבותינו ז"ל שעולם הזה נברא ב[[ה']]{{הערה|[[אגרת הקודש - | אך האותיות הן בבחינת [[חומר]] ו[[צורה]] הנקרא פנימית וחיצונית, כי הגם שמקורן הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, זו היא בחינת צורת שינוי המבטא שבכ"ב אותיות אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחינת חיצוניותן הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהווה [[קול]] פשוט היוצא מהגרון ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך כו', ומבטא ההבל הוא אות ה' אתא קלילא כו' והוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב ולכן אמרו רבותינו ז"ל שעולם הזה נברא ב[[ה']]{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ה']]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||