|
|
| שורה 17: |
שורה 17: |
|
| |
|
| *'''שביעי''' - העם נתקל בבעיה חדשה: אזלו המים ולא נותר מה לשתות, מה שהביא במיידי לתלונות על משה רבינו. ה' אומר למשה להכות סלע מסויים שיוציא [[מים]] עבור העם. לאחר מכן הגיעו ה[[עמלק]]ים והחלו להלחם עם ישראל. תמיד נזכור אותם בתור הראשונים שהגיעו להלחם עם אבותינו. | | *'''שביעי''' - העם נתקל בבעיה חדשה: אזלו המים ולא נותר מה לשתות, מה שהביא במיידי לתלונות על משה רבינו. ה' אומר למשה להכות סלע מסויים שיוציא [[מים]] עבור העם. לאחר מכן הגיעו ה[[עמלק]]ים והחלו להלחם עם ישראל. תמיד נזכור אותם בתור הראשונים שהגיעו להלחם עם אבותינו. |
|
| |
| ==בתורת החסידות==
| |
| [[הרבי מליובאוויטש]] מביא{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א עמ' 61 ואילך}} שמזה שאהרן "מסר נפשו" על מרים והיא
| |
| "נקראת על שמו" רואים שהי' קשר מיוחד ביניהם.
| |
| ואכן רואים שישנו צד השווה בשניהם, שכמו
| |
| שענינו של אהרן הכהן הוא "אוהב שלום ורודף
| |
| שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"{{הערה|אבות
| |
| פ"א מי"ב}}, כן היה ענינה של מרים "פועה ומדברת
| |
| והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק
| |
| הבוכה"{{הערה|פרש"י שמות א, טו}}.
| |
| אמנם למרות מעלתה זו של מרים, שבאה אליה
| |
| מצד עצמה, וכלשון רש"י הנ"ל "כדרך הנשים",
| |
| שכן היה דרכה מטבעה, הרי גם אז נקראת היא על
| |
| שמו של אהרן, היינו שגם מעלתה הטבעית קיבלה
| |
| מאהרן.
| |
| ומזה הוראה בעבודת נשי ישראל:
| |
| מצינו בכ"מ שישנן כו"כ מעלות בנשי ישראל
| |
| שאין באנשים{{הערה|ראה תענית כג, ב. מפרשי התורה ויקהל
| |
| לה, כב. פרדר"א פמ"ה, ועוד}}. אך מכל מקום עליהן לדעת
| |
| ש"איזוהי אשה כשרה העושה רצון בעלה"{{הערה|תדא"ר
| |
| פ"ט}}, והיינו, שדווקא על ידי שעושות "רצון
| |
| בעלה" - באות מעלותיהן הגדולות הקיימות בהן
| |
| לידי גילוי.
| |
| ואפילו המעלות שבהן מצד טבען, הרי גם
| |
| מעלות אלו עליהן לקבל מהבעל, כמו שמרים
| |
| "נקראת על שמו" של "אהרן", ואז מתגלות בהן
| |
| מעלותיהן, עד לדברים שישנם רק בהן ובאופן
| |
| נעלה יותר מהבעל.
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |