פרשת וארא: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,452 בתים ,  21 ביולי 2021
הסרה כאמור באולם
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
(הסרה כאמור באולם)
שורה 18: שורה 18:
*'''שביעי'''- ה' מזהיר שכל אדם או [[בהמה]] שיימצאו ב[[שדה]] ייפגעו מברד כבד מאוד. אלו שפחדו מה' נכנסו לבתים והכניסו את צאנם ובקרם. המכה מתחילה ומהשמים יורד ברד מעורב באש, דבר שלא היה מעולם במצרים. כל מי שנותר ב[[שדה]] - מאדם ועד [[בהמה]] - נפגע. גם כל התבואה נפגעה. פרעה מודה בטעותו והוא מכיר בגדולת ה'. המכה נעצרת אך פרעה משנה את דעתו שוב.
*'''שביעי'''- ה' מזהיר שכל אדם או [[בהמה]] שיימצאו ב[[שדה]] ייפגעו מברד כבד מאוד. אלו שפחדו מה' נכנסו לבתים והכניסו את צאנם ובקרם. המכה מתחילה ומהשמים יורד ברד מעורב באש, דבר שלא היה מעולם במצרים. כל מי שנותר ב[[שדה]] - מאדם ועד [[בהמה]] - נפגע. גם כל התבואה נפגעה. פרעה מודה בטעותו והוא מכיר בגדולת ה'. המכה נעצרת אך פרעה משנה את דעתו שוב.


==בתורת החסידות==
הקשו המפרשים{{הערה|צידה לדרך, משכיל לדוד, רא"ם
ס"פ מסעי, ועוד}}, איך יתכן לדמות מישהו, אפילו
אהרן הכהן, למשה רבינו - מושיען של ישראל,
עם כל המעלות המפורשות בו בתורה, ומה
פירוש הלשון "ששקולין כאחד"?
[[הרבי מליובאוויטש]] מתרץ{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חט"ז עמ' 62 ואילך}}, שלכן שינה רש"י מלשון המדרש
"ששקולין זה כזה"{{הערה|תוספתא סוף כריתות. וביק"ר
פל"ו, א "ששניהם שוין זה כזה", ועד"ז בשאר מדחז"ל}}
וכתב "ששקולין כאחד":
"שוין זה כזה" יכול להתפרש ששוין ושקולים
הן זה כזה בכל עניניהם, ולשניהם אותה מדריגה
בגדלות וכיו"ב. ודבר כזה אכן אי אפשר להיאמר
על משה ואהרן.
אך פירוש "ששקולין כאחד" הוא
שבשליחותם להוציא את בני ישראל ממצרים
נחשבים שניהם ושקולים "כאחד", והיינו,
שהדמיון ביניהם הוא בזה שלשניהם חלק
באותה שליחות אחת.
וזהו הטעם ש"יש מקומות שמקדים אהרן
למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן",
שהוא משום ששניהם הם חלק משליחות אחת.
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=232 רעיונות לפרשת וארא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=232 רעיונות לפרשת וארא] - {{חב"ד בישראל}}
190

עריכות