438
עריכות
עריכה
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה. | '''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה. | ||
==בתורת הנגלה== | |||
דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א). | דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א). | ||
אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב) | אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב) | ||
==בתורת החסידות== | |||
===בתורת המגיד ממעזריטש=== | ===בתורת המגיד ממעזריטש=== | ||
על פי פירושו של [[המגיד ממעזריטש]], בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין" | על פי פירושו של [[המגיד ממעזריטש]], בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין" | ||