16,089
עריכות
עריכה, סדר, קרדיט
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה, סדר, קרדיט) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר שנשרף בית מדרשו בברסלב, הוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[ח"י תשרי]] [[תקע"א]]. | לאחר שנשרף בית מדרשו בברסלב, הוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[ח"י תשרי]] [[תקע"א]]. | ||
==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | |||
בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמו"ר הזקן{{הערה|אבני"ה ברזל, אות ו.}}. | |||
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם הייתה כוונת רבי נחמן לספר ה[[תניא]] של אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת [[המגיד ממזריטש]] ונערך על ידי תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר [[בית רבי]]{{הערה|ע' סו.}} מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה". | |||
ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. | |||
כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור.}}. | |||
רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | |||
===פגישותיו עם אדמו"ר הזקן=== | |||
במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן. | |||
כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בפתלה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".}}. | |||
לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן. | |||
רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}. | |||
לאחר | לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני"ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים. | ||
יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{מקור.}}. | |||
לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר. | |||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
| שורה 83: | שורה 79: | ||
*{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}} | *{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}} | ||
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} | *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} | ||
{{קרדיט|מהערך בויקיפדיה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | ||