חיים בן ציון רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי חיים בן ציון רסקין
|שם=הרב חיים בן ציון רסקין
|תמונה=[[קובץ:בנצי.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:בנצי.jpg|250px]]
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]]
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]]
שורה 9: שורה 9:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה דוברובנא למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]].בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.  
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה דוברובנא למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.  


בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה.  
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה.  


העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].  
העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].  
שורה 17: שורה 17:
שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה.  
שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה.  


כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. אדמו"ר [[הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד::{{ציטוטון|"גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר"... }}
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}


כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח ההשכלה שמתחילה לנשוב בעיירהתו.  
כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו.  


בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]].  
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק ל[[מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]].  
[[קובץ:רסקין 2.png|200px|ממוזער|ימין|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]
[[קובץ:רסקין 2.png|200px|ממוזער|ימין|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.  
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.  
שורה 41: שורה 41:
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית.  
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית.  


ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר -ישראל בלנינגרד.
ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות
*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.
*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה')
*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה').
*בנו, הרב לייב רסקין.
*בנו, הרב לייב רסקין.
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].
*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו באלמא אטא
*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו ב[[אלמא אטא]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
11,657

עריכות