11,694
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בתשע הזדמנויות במהלך ההיסטוריה היהודית '''נמנו בני ישראל''' מתוך חביבותם לפני ה' ולצרכי השעה. '''המניין העשירי''' יתקיים לעתיד לבוא על ידי [[מלך המשיח]] או על ידי [[הקב"ה]] עצמו{{הערה|תנחומא תשא ט. במדבר רבה פ"ב, יא.}}. | |||
==עשרת המניינים== | ==עשרת המניינים== | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
#כשבני ישראל ירדו מצרימה, (דברים י, כב): "בשבעים נפש ירדו". | #כשבני ישראל ירדו מצרימה, (דברים י, כב): "בשבעים נפש ירדו". | ||
#כשבני ישראל [[יציאת מצרים|עלו ממצרים]] (שמות יב, לז): "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי". | #כשבני ישראל [[יציאת מצרים|עלו ממצרים]] (שמות יב, לז): "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי". | ||
# | #בקשר עם [[חטא העגל]] (שמות ל, יב): "כי תשא את ראש בני ישראל". | ||
#במסע הדגלים בתחילת ספר במדבר. | #במסע הדגלים בתחילת ספר במדבר. | ||
#בימי יהושע בחלוקת הארץ, הציווי בפרשת פינחס (במדבר כו, א). | #בימי יהושע בחלוקת הארץ, הציווי בפרשת פינחס (במדבר כו, א). | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כמובן מדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם סוֹפְרִים אֶתְכֶם, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶסְפּוֹר אֶתְכֶם.}}. | המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כמובן מדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם סוֹפְרִים אֶתְכֶם, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶסְפּוֹר אֶתְכֶם.}}. | ||
בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן במפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה. | בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן במפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות בלק]] אות ד.}}. | ||
==עניין המניין== | ==עניין המניין== | ||
המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|רש"י במדבר א, א.}}. | המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|שם=רש"י|רש"י במדבר א, א.}}. | ||
בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל בגמרא: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על-ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני-ישראל "דבר שבמניין", ועל-כן אין הם יכולים להתבטל לעולם. | בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל בגמרא: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על-ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני-ישראל "דבר שבמניין", ועל-כן אין הם יכולים להתבטל לעולם. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
בנוסף, בכל מניין ספציפי היה צורך ספציפי במפקד כדלהלן: | בנוסף, בכל מניין ספציפי היה צורך ספציפי במפקד כדלהלן: | ||
המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש והמניין השני ביציאתם בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב". | |||
המניין השלישי היה בתחילת בניית המשכן, כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר חטא העגל והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}. | |||
המניין הרביעי בפרשת במדבר היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס מהן עשרים שנה ומעלה. | |||
המניין החמישי המצווה בפרשת פנחס התרחש לאחר המגיפה שפקסה את בני ישראל לאחר שחרורו בבנות מדיין, וגם כאן מובא "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותם לידי מניין הנותרות". עניין נוסף, שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונמסרו לידיו של משה רבינו נמסרו במניין, וכאן שהוא מחזיר אותם קודם פטירתו, מחזירם במניין{{הערה|רש"י במדבר כו, א.}}. | |||
==צורת המניין== | ==צורת המניין== | ||
===מי הנמנים=== | ===מי הנמנים=== | ||
במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה רק את הבנים והבנות והנכדים של יעקב אבינו (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). | במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה רק את הבנים והבנות והנכדים של יעקב אבינו (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). | ||
במניין השני ביציאתם ממצרים נמנו הגברים בלבד ללא הטף והנשים. | |||
במניין השלישי והרביעי, שהיו שניהם בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה ה' את משה רבינו לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד נערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים. גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צווי ה', אלא שבשונה מהמפקד הכללי נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה. | במניין השלישי והרביעי, שהיו שניהם בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה ה' את משה רבינו לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד נערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים. גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צווי ה', אלא שבשונה מהמפקד הכללי נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה. | ||
| שורה 45: | שורה 52: | ||
על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}. | על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}. | ||
בגמרא במסכת יומא{{הערה|יומא כב, ב.}} מובאת השלכה מעשית מכך ששאול המלך ספר את אנשיו באמצעות טלאים. שהיו סופרים בבית המקדש את אצבעות הכהנים ולא את הכהנים עצמם. הגמרא מוסיפה "אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה .. כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר". | |||
ולכן המנהג הוא כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק הושיעה את עמך וגו' הכולל עשרה תיבות וכדומה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||