באברויסק: הבדלים בין גרסאות בדף

'''באברויסק''' היא עיר במחוז [[מוהילב]] ב[[בלארוס]] ששוכנת על גדות נהר הברזינה. בעבר הייתה עיר חסידית מובהקת, וזכתה שכבר בתקופת [[הבעל שם טוב]] מצאו להם [[חסידים]] את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת [[ליטא]] ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה."  

במשך השנים הצמיחה הקהילה החסידית בעיר בתי כנסת, מוסדות חינוך, ארגוני עזרה, ועוד.  

רבנים, '[[משכיל|משכילים]]', '[[עובד|עובדים]]', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית עד להכחדתה בשנת [[תש"א]].  

בספר הזכרון "באברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים [[תק"ס]]-[[תר"ס]]:  

"בשנת [[תר"נ]] היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של [[מתנגד|המתנגדים]]. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).  

בשנת [[תרפ"ג]] היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37.000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו ל[[פולין]] וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-‏84.000 נפש, היו כ-‏30 אחוז מהם יהודים.  

הרב [[משה אקסלרוד]] שעליו התבטא הרבי הריי"צ 'באם היו לי עוד כמה (ישנה גירסא באם היו לי עוד '''עשרה''')מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה', היה כבר רב ב[[ז'לובין]] וסוראז' והמחוזות שעל יד, קיבל על עצמו את מחוז [[מוהילוב]] - מאגילאוו ואת מחוז [[מינסק]] וכך הוא מתאר בזכרונותיו:

"...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו.  

אני קיבלתי על עצמי שתי פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה.  

בהתחלה עשיתי נסיון '''בבאברויסק''' (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש.

ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר [[בנימין גורודצקי]] {{הערה|שהוא יליד באברויסק.}}והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה..."{{הערה|מפי בנו הרב גדליה אקסלרוד בחוברת שיצא לרגל 60 שנה לפטירתו תש"פ. ראה ערך [[משה אקסלרוד]].}}

בקיץ תש"א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר '''באברויסק'''.  

כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי"ב ב[[מנחם אב]] תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.  

קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'.  

בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-‏7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות.  

במשך השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, חסידים מובהקים של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר.  

הראשון היה הגאון הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]]. לאחר שעלה לארץ הקודש (בשנת [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי [[נחמיה מדוברובנה]]. ולאחר פטירתו הפתאומית, (ביום ט"ו ב[[שבט]] [[תרי"ב]]), מילא את מקומו הגאון ה[[חסיד]] רבי [[הלל מפאריטש]]. בתקופתו מונה רב נוסף לעדת [[מתנגד|המתנגדים]] בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב"די ו'מתנגד'.  

רבי הלל נפטר בשנת [[תרכ"ד]] ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום. רק בשנת [[תרל"ב]] מינה [[אדמו"ר המהר"ש]] את הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] (שכונה האדמו"ר מבאברויסק) לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד. בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה. בעקבות אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]] חלה מאוד, וביום ט"ז [[טבת]] [[תרפ"ד]] הסתלק לבית עולמו. הוא לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר.  

בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב [[שמואל בזפלוב]]. את ההצעה שיגרו בני הקהילה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שהשיב על כך{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' עמוד תלח}}:  

"בוודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת בד"ז [בן דודי זקני] הרה"ק זצוקללה"ה, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות".  

בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב{{הערה|שם עמ' תלח-תלט}}:  

"קבלתי מכתב מידידינו אנ"ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל.. ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר".  

משנת תשע"ד פועלים רשמית שם שלוחי הרבי הרב '''שאול''' יחד עם רעייתו הרבנית '''מינדי''' '''חבבו''' (שהיא נצר למשפחה חב"דית מהעיר באברויסק) שהחזירו יחד לעיר 'עטרה ליושנה' והפיחו בעיר רוח חסידית אותנטית עם חום ולבביות באהבה איש לרעהו וכיום מתנהלת שם קהילה חב"דית לכל דבר וענין. הקימו מוסדות גדולים כגון בתי כנסת, גני ילדים, פעילויות לערכים יהודיים, מקווה ע"פ שיטת חב"ד, אוכל כשר מוכן, ועוד.

 

* [[שבועון בית משיח]] - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2389 גיליון 532]