חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך [[יראת שמים]] לידי תורה{{הערה|1=קדושת היהודי.}}.

בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}.

בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר [[הסתלקות]] אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו.  

בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.