785
עריכות
←תקנ"ב - הקטרוג על אדמו"ר הזקן
| שורה 75: | שורה 75: | ||
===תקנ"ב - הקטרוג על אדמו"ר הזקן=== | ===תקנ"ב - הקטרוג על אדמו"ר הזקן=== | ||
במשך שנים מעטות התפשטה חסידות חב"ד בכל רחבי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]], כשעשרות אלפי יהודים מצטרפים אליה. הצלחתו, חסרת התקדים, של רבנו הזקן עוררה עליו | במשך שנים מעטות התפשטה חסידות חב"ד בכל רחבי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]], כשעשרות אלפי יהודים מצטרפים אליה. הצלחתו, חסרת התקדים, של רבנו הזקן עוררה עליו מתנגדים שלא נחו ולא שקטו. | ||
שנת [[תקנ"ב]] הייתה שנה קשה מאד לרבנו הזקן. במשך חדשים רבים, החל מ[[ראש השנה]] תקנ"ב עד חג ה[[שבועות]], לא ידעו בני ביתו, [[אדמו"ר האמצעי]] וזקני המקורבים, מיסוריו הקשים של רבנו הזקן בגלל רדיפותיהם של | שנת [[תקנ"ב]] הייתה שנה קשה מאד לרבנו הזקן. במשך חדשים רבים, החל מ[[ראש השנה]] תקנ"ב עד חג ה[[שבועות]], לא ידעו בני ביתו, [[אדמו"ר האמצעי]] וזקני המקורבים, מיסוריו הקשים של רבנו הזקן בגלל רדיפותיהם של המתנגדים. | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חג השבועות, הורגשה אצל רבינו הזקן מרירות פנימית עמוקה, הוא היה שרוי בדבקות עצומה, שפתיו רחשו-לחשו ומעיניו זלגו דמעות על לחייו. מהרצינות והמרירות שהיו נסוכות על פניו הקדושות, הבינו כל הנוכחים שהוא לוחש תפילה ומעורר רחמים. כולם הרגישו שהבעש"ט והרב המגיד נמצאים אותה שעה בחדר. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חג השבועות, הורגשה אצל רבינו הזקן מרירות פנימית עמוקה, הוא היה שרוי בדבקות עצומה, שפתיו רחשו-לחשו ומעיניו זלגו דמעות על לחייו. מהרצינות והמרירות שהיו נסוכות על פניו הקדושות, הבינו כל הנוכחים שהוא לוחש תפילה ומעורר רחמים. כולם הרגישו שהבעש"ט והרב המגיד נמצאים אותה שעה בחדר. | ||
לפתע קם רבנו הזקן ממקום | לפתע קם רבנו הזקן ממקום מושבו ואמר בקול בוכים: | ||
"סבי{{הערה|[[הבעל שם טוב]], ש[[אדמו"ר הזקן]] החשיב את עצמו כנכדו הרוחני.}} ורבי{{הערה|[[המגיד ממזריטש]].}}, עוררו רחמים רבים בעדי, בעד תלמידיכם, בעד מקושריכם ובעד תורתכם. אוי אוי, געוואלד, געוואלד, אבינו שבשמים, חוס ורחם עלינו!" - ורבנו הזקן נפל בהתעלפות עמוקה. | "סבי{{הערה|[[הבעל שם טוב]], ש[[אדמו"ר הזקן]] החשיב את עצמו כנכדו הרוחני.}} ורבי{{הערה|[[המגיד ממזריטש]].}}, עוררו רחמים רבים בעדי, בעד תלמידיכם, בעד מקושריכם ובעד תורתכם. אוי אוי, געוואלד, געוואלד, אבינו שבשמים, חוס ורחם עלינו!" - ורבנו הזקן נפל בהתעלפות עמוקה. | ||