2,357
עריכות
הרחבה
מ (←פתיח) |
(הרחבה) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}. | מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}. | ||
== התייחסויות מהרבי == | |||
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}. | המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}. | ||
באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}. | באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}. | ||
כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת [[רבי יהודה החסיד]], הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תת"צ.}}. | |||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | {{להשלים|פיסקא=כן}} | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]] | [[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]] | ||