קער א וועלט היינט: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין")
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
לרגל [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ד|תשד"מ]], ערך הרבי [[התוועדות]] בהשתתפות אלפי חסידים ב-[[770]], ולקראת סופה דיבר בכאב על [[חורבן בית המקדש]] ועל כך שהדבר צריך לגעת לכל יהודי ולהניע אותו לפעולה משמעותית, עד ש'יהפוך את העולם' בדיוק כפי שהיה נוהג אם היה רואה את בית המקדש עומד ונחרב מולו, ואלו עיקרי דבריו בתרגום ללשון הקודש:
לרגל [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ד|תשד"מ]], ערך הרבי [[התוועדות]] בהשתתפות אלפי חסידים ב-[[770]], ולקראת סופה דיבר בכאב על [[חורבן בית המקדש]] ועל כך שהדבר צריך לגעת לכל יהודי ולהניע אותו לפעולה משמעותית, עד ש'יהפוך את העולם' בדיוק כפי שהיה נוהג אם היה רואה את בית המקדש עומד ונחרב מולו, ואלו עיקרי דבריו בתרגום ללשון הקודש:


{{ציטוט|תוכן=והוא, מה שטוען [[יוסף רוזין|הרגורצ'ובי]], הענין בנית [[בית המקדש]] ו[[תשעה באב|חורבן בית המקדש]], שחורבן בית המקדש הוא ''דבר הנמשך''. היינו שאין הפירוש בזה, שבית המקדש נחרב לפני בערך אלפיים שנה, ומאז יש ''אבלות ישרה'', שלכן כשמגיע [[תשעה באב]] ו[[שלושת השבועות]] וכיוצא בזה, וכן בכל יום אומרים "ותחזינה עינינו", ומתפללים על [[הגאולה]] וכו', היינו שזהו דבר שאירע לפני למעלה מאלף תשע מאות שנה-
{{ציטוט|תוכן=והוא, מה שטוען [[יוסף רוזין|הרגורצ'ובי]], הענין בנית [[בית המקדש]] ו[[תשעה באב|חורבן בית המקדש]], שחורבן בית המקדש הוא "דבר הנמשך". היינו שאין הפירוש בזה, שבית המקדש נחרב לפני בערך אלפיים שנה, ומאז יש "אבלות ישרה", שלכן כשמגיע [[תשעה באב]] ו[[שלושת השבועות]] וכיוצא בזה, וכן בכל יום אומרים "ותחזינה עינינו", ומתפללים על [[הגאולה]] וכו', היינו שזהו דבר שאירע לפני למעלה מאלף תשע מאות שנה -
'אומר על כך [הרוגורצ'ובי]: לא! חורבן בית המקדש הוא ''בכל יום ויום'', ובמילא מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה "עד מתי" בכל יום ויום!
'אומר על כך [הרוגורצ'ובי]: לא! חורבן בית המקדש הוא "בכל יום ויום", ובמילא מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה "עד מתי" בכל יום ויום!


והוא אומר, שזה ירושלמי מפורש. איתא בירושלמי{{הערה|יומא פ"א ה"א. ומובא גם במדרש תהלים סוף מזמור קלז}}, ש''כל מי ''שלא נבנה'' בית המקדש בזמנו '''כאילו חרב'' בית המקדש בזמנו"!
והוא אומר, שזה ירושלמי מפורש. איתא בירושלמי{{הערה|יומא פ"א ה"א. ומובא גם במדרש תהלים סוף מזמור קלז}}, ש"כל מי 'שלא נבנה' בית המקדש בזמנו '''כאילו חרב''' בית המקדש בזמנו"!


'אומנם עברו כבר אלף תשע מאות שנה, ועוד שנים לאחרי זה. אבל היות שהיום הוא יום חמשי [[פרשת פנחס]], ונמצאים כבר לאחר תפילת [[מעריב]], ולא נבנה [[בית המקדש]] – צריכים לדעת, שצריכה להיות הצעקה על הגאולה '''כאילו חרב ביום חמשי פרשת פנחס!'''
אומנם עברו כבר אלף תשע מאות שנה, ועוד שנים לאחרי זה. אבל היות שהיום הוא יום חמשי [[פרשת פנחס]], ונמצאים כבר לאחר תפילת [[מעריב]], ולא נבנה [[בית המקדש]] – צריכים לדעת, שצריכה להיות הצעקה על הגאולה '''כאילו חרב ביום חמשי פרשת פנחס!'''


והיות שיהודים צעקו '''אתמול''' עד מתי, ו'''שלשום''' צעקו "עד מתי" ו'''כל הימים שלפני זה''' צעקו "עד מתי", ואחר כך רחמנא ליצלן "'חרב בית המקדש'" היום בבוקר או היום בצהרים – מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה עד מת '''כעת!'''
והיות שיהודים צעקו '''אתמול''' עד מתי, ו'''שלשום''' צעקו "עד מתי" ו'''כל הימים שלפני זה''' צעקו "עד מתי", ואחר כך רחמנא ליצלן "'חרב בית המקדש'" היום בבוקר או היום בצהרים – מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה עד מת '''כעת!'''