יצחק רייטפורט: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 49 בתים ,  14 באפריל 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]
[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]]


בתקופת בחרותו כתב עליו הרבי באופן נדיר: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".
בתקופת בחרותו כתב עליו [[הרבי]] באופן נדיר: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".


הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.
הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת [[נישואין]] לרגל חתונתו.
שורה 12: שורה 12:
מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.  
מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.  


הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי בעולם.


בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.
בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בשכונת [[קראון הייטס]] בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.


בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.
בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.
שורה 21: שורה 21:
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערה|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 30: שורה 30:
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}


{{מיון רגיל:רייטפורט יצחק}}
{{מיון רגיל:רייטפורט, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
11,215

עריכות