פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

====הפסק הראשון====

ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] , נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה ע"י הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]]. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]  

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,  

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,  

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====

במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:  

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}  

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.  

====הפסק השלישי====

====הפסק הרביעי====

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.  

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין: