474
עריכות
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה<ref>ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז</ref>. | ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה<ref>ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז</ref>. | ||
עוד פרט חשוב בראייה - ההתאמתות שבה. בגלל שבראייה רואים את הפנימיות של הדבר ללא עירוב הבנה סובייקטיבית, הדבר הנראה ברור ומוחשי אצל הרואה. שום דבר לא יוכל לגרום לו למחשבה שהדבר הנראה שגוי. | עוד פרט חשוב בראייה - ההתאמתות שבה. כמו שאמרו חז"ל: אינה דומה שמיעה לראייה. בגלל שבראייה רואים את הפנימיות של הדבר ללא עירוב הבנה סובייקטיבית, הדבר הנראה ברור ומוחשי אצל הרואה. שום דבר לא יוכל לגרום לו למחשבה שהדבר הנראה שגוי. | ||
לכן ההלכה היא ש"אין עד נעשה דיין"{{ | לכן ההלכה היא ש"אין עד נעשה דיין"{{הערה|ב"ב קיג, ב ואילך}}. עדים - שראו את הסיטואציה בעיניהם - לא יכולים להפוך לדיינים בנוגע לאותו מקרה. זאת כי על הדיינים מוטלת חובה להפך בזכותו של הנידון, ולנסות להצדיק אותו. עדים לא יוכלו לעשות זאת, כיוון שהם ראו זאת בעיניהם, והם '''בטוחים''' בחובת הנאשם. | ||
== שורשם == | |||
מוסבר בחסידות, כי הראייה שורשה מספירת ה[[חכמה]], ואילו השמיעה שורשה מספירת ה[[בינה]]. | |||
(לכן גם ב[[זוהר]] הקדוש וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מספירת החכמה<ref>והם שייכים לגאולה - שאז יהיה ראייה באלוקות. ראה לקמן</ref> משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת ה[[תלמוד הבלי]] שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע)). | |||
== דרגות בראייה == | == דרגות בראייה == | ||
| שורה 32: | שורה 36: | ||
* [[ידיעת המציאות/ המהות]] | * [[ידיעת המציאות/ המהות]] | ||
* [[ידיעת אלוקות לעתיד לבוא]] | * [[ידיעת אלוקות לעתיד לבוא]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה: מבשרי אחזה אלוקה]] | |||