474
עריכות
אין תקציר עריכה
(←ההסברה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה: | יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה: | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}. | * נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}. | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו | * נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו | ||
* במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}. | * במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא: | והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא: | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה. | * נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה. | ||
* נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין. | * נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר (שוחט מן הנחיריים - שלא כהלכה) את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין. | ||
==ההסברה== | ==ההסברה== | ||
=== | ===עבודת היהודי - במדריגות שלאחר הצמצום === | ||
המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני ה[[צמצום]] (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל | המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני ה[[צמצום]] (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל באור האלוקי שבא בצמצום ובהגבלה העבודה אכן נוגעת. | ||
ההסברה מה אנו צריכים להשלים למעלה | ההסברה "מה אנו צריכים להשלים למעלה" היא, שבתחילת הבריאה ברא ה' את העולם מצידו - כי הוא [[חפץ חסד]], אבל עכשיו בכדי שיהיה עולם מוגבל צריך לעבודתינו. הסיבה לזה הוא מכיון שהצמצום הוא ביטול הרצון, שהאור שהי' ממלא מקום החלל הוא הרצון, וזה שהניח אורו על הצד הוא ביטול הרצון. ובכדי שה' יעשה הצמצום, היפך רצונו כביכול, אנו צריכים לעשות עבודה מעין זה, היינו להתגבר על רצוננו ושכל מציאותנו תהיה כפי רצון ה'. | ||
===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה=== | ===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה=== | ||
ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור | ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור מוגבל בלבד. אבל מכיון שתכלית הכוונה היא להמשיך גילוי שם הוי' בעולם - מוכח שעבודתנו נוגעת גם בשם הוי'. | ||
ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[זמן#כהגדרת העולם|הגבלה של זמן]] ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם. | ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[זמן#כהגדרת העולם|הגבלה של זמן]] ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם. | ||