11,693
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות בראשית''' היא שיחה | '''דבר מלכות בראשית''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת בראשית]] [[תשנ"ב]]. השיחה [[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן על ידי הרבי ונדפסה בשפת ה[[אידיש]]. | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
{{ציטוט-צף|ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו | {{ציטוט-צף|ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו | ||
}} | }} | ||
*'''אות א:''' הרבי מביא את הפתגם של [[רבותינו נשיאינו]], ש'ההנהגה | *'''אות א:''' הרבי מביא את הפתגם של [[רבותינו נשיאינו]], ש'ההנהגה ד[[שבת בראשית]] נמשכת בכל השנה', ומחפש את המיוחדות של שבת בראשית: לכאורה, הראשית מתחילה כבר מתחילת חודש [[תשרי]], החל מ[[ראש השנה]], [[יום כיפור]] ו[[חג הסוכות]], מדוע דווקא ההנהגה בשבת בראשית נמשכת לכל השנה? הרבי מבאר, ששבת בראשית מסמלת את המעבר והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין החודש הגדוש בחגים ובמועדים, להמשך השנה. ומשום שהיא השבת האחרונה של החודש, אז היא 'העליה והשלימות' של חודש תשרי וכמו כן, גם משום שהיא ההתחלה האמיתית של העבודה הרגילה, של השנה הבאה. | ||
*'''אות ב' - ג':''' הרבי מביא את דברי [[חז"ל]] על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה. | *'''אות ב' - ג':''' הרבי מביא את דברי [[חז"ל]] על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה. | ||