474
עריכות
←דעת עליון ודעת תחתון
(←ראה גם) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''דעת תחתון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | '''דעת תחתון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | ||
מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות אור אין סוף. מכיון שהוא "אור" וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא [[הארה דהארה]] של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות {{הערה|המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.}}. | מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות [[אור אין סוף]]. מכיון שהוא [["אור"]] וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא [[הארה דהארה]] של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות {{הערה|המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.}}. | ||
'''המעלות בדעת עליון''' | '''המעלות בדעת עליון''' | ||