11,697
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==פרטי המנהג== | ==פרטי המנהג== | ||
אמירת הנשיא נעשית בכל יום לאחר [[תפילת שחרית]] (ובשבת, לאחר תפילת מוסף) ולאחר אמירת שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש{{הערה|הנהגת כ"ק אד"ש. אך באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ (ח"א, עמ' שצ) "אחר התפלה ואחרי אמירת נשיא היום יאמרו מזמורי היום [בתהלים]".}}. | |||
[[הרבי]] ביקש לחזק את קיום מנהג אמירת הנשיא, ובאופן של "חמורין עלי" ו"חביבין עלי" עד לחביבות של [[מנהג ישראל]] - וכעין המבואר ב[[חסידות]]{{הערה|לקוטי תורה סוכות פ, ג.}} בנוגע למנהג ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט, א, עמ' 379.}}. | |||
קרבנות הנשיאים נדפסו ב[[סידור תהילת ה']] בקריאה לימי ה[[חנוכה]], כשבסופה נדפס ה"יהי רצון". | |||
===אמירת ה"יהי רצון"=== | |||
ב[[לוח היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/א' ניסן|היום יום א' ניסן]]}} כותב [[הרבי]] שלאחר אמירת ה'נשיא' אומרים "יהי רצון" הנדפס ב[[סידור תורה אור]], וגם כהנים ולוים אומרים אותו. | |||
הרבי מביא את דבריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ציוה לגיסו הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין הכהן]] לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה'נשיא', ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור. | |||
===בספר תורה=== | |||
אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא ב[[ספר תורה]]. | |||
הרבי כתב בעניין זה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5966.htm אגרות קודש אד"ש חלק ט"ז אגרת ה'תתקס"ו.]}}: "לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה". | |||
גם ב[[ראש חודש]] ניסן, ב[[שבת]] (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}. | |||
===האמירה בי"ג ניסן=== | |||
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום [[י"ג ניסן]] מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד [[שבט לוי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח")}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||