ראייה: הבדלים בין גרסאות בדף

הראיה היא החוש היותר נעלה של האדם, והיא בדרך כלל נמצאת בהקבלה לכח ה[[שמיעה]] של האדם, אשר הוא מוגבל יותר.

זו החלוקה בין הראיה לשמיעה, שהיא החלוקה בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]]: שהדרגה הגבוהה ביותר של שכל, היא שהוא "רואה" בעיני שכלו את הדבר, דהיינו, שהדבר נעשה אצלו מאומת ו'מוחשי', על ידי כך שאור הנשמה, החלק הנקרא [[חיה]] שלמעלה מהשכל מאיר בו; לעומת השמיעה, שאף שהוא שומע את כל הפרטים, אך העניין איננו 'מוחשי' ומאומת לגמרי. מסיבה זאת ב[[זוהר הקדוש]] וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מ[[ספירת החכמה]] משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת תלמוד הבבלי שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע).

לעתיד לבא כשיתוקנו אורות העיניים בשלימות, תהיה העבודה בבהירות השלימה של עולם התוהו, שיש בהם מעלה של בהירות וראיה למרחוק.

[[קטגוריה:חושים]]