37,412
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מנהג בית הרב, בקבלה מדור דור, להתחיל את הסדר הראשון תיכף אחר תפילת ערבית, בשביל התינוקות שלא יישנו, ושלא להאריך בו, כדי לאכול האפיקומן קודם חצות הלילה. לא כן בסדר השני, שעורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה והאדמו"ר מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודת השם יתברך. | מנהג בית הרב, בקבלה מדור דור, להתחיל את הסדר הראשון תיכף אחר תפילת ערבית, בשביל התינוקות שלא יישנו, ושלא להאריך בו, כדי לאכול האפיקומן קודם חצות הלילה. לא כן בסדר השני, שעורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה והאדמו"ר מאריך בביאור ההגדה ובעניני תורה והתעוררות לעבודת השם יתברך. | ||
אין נוהגים ללבוש קיטל (חלוק לבן) לסדר. וכן אין מקפידים לאיזה רוח - כיוון, יהיה מקום מושבו. | אין נוהגים ללבוש קיטל (חלוק לבן) לסדר. וכן אין מקפידים לאיזה רוח - כיוון, יהיה מקום מושבו. | ||
על שולחן ה"סדר" אצל הרבי, היין היה בתוך קנקני [[כסף (מתכת)|כסף]] (ו[[הרבי]] עצמו השתמש בבקבוק זכוכית עטוף בשקית נייר שעמד לידו). אך לא היו על השולחן כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] לנוי או סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה [אדמ"ר [[הצמח צדק]] אמר לכלתו [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו"ר מהר"ש]]), שבפסח צריך להניח על השולחן את כל כלי ה[[כסף (מתכת)|כסף]] וה[[זהב]] שבבית, זכר לרכוש הגדול שהיה ביציאת מצרים. | על שולחן ה"סדר" אצל הרבי, היין היה בתוך קנקני [[כסף (מתכת)|כסף]] (ו[[הרבי]] עצמו השתמש בבקבוק זכוכית עטוף בשקית נייר שעמד לידו). אך לא היו על השולחן כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] לנוי או סתם "כלים נאים" שאינם לצורך הסעודה [אדמ"ר [[הצמח צדק]] אמר לכלתו [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו"ר מהר"ש]]), שבפסח צריך להניח על השולחן את כל כלי ה[[כסף (מתכת)|כסף]] וה[[זהב]] שבבית, זכר לרכוש הגדול שהיה ביציאת מצרים. | ||
כאשר הרבי ערך את הסדר בביתו של [[הרבי מוהריי"צ]], עמדה על השולחן קערת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] של אדמו"ר הזקן]. | כאשר הרבי ערך את הסדר בביתו של [[הרבי מוהריי"צ]], עמדה על השולחן קערת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] של אדמו"ר הזקן]. | ||
במרכז השולחן מניחים כוס המיועדת ל"כוס של אליהו". אצל הרבי הייתה כוס גדולה (כעין [[כוס]] [[תה]]) של זכוכית שקופה (גדולה מגביעי ארבעת הכוסות). | במרכז השולחן מניחים כוס המיועדת ל"כוס של אליהו". אצל הרבי הייתה כוס גדולה (כעין [[כוס]] [[תה]]) של זכוכית שקופה (גדולה מגביעי ארבעת הכוסות). | ||
הרבי לא היה מיסב על מיטה, אלא יושב על כסא ללא ידיות, שאף הוא אינו מוצע בכרים וכסתות וכיוצא בזה - כי אם לשמאלו ניצב כסא נוסף שעליו מונחות שתי כריות להסיבה (כן נהג גם הרבי מוהריי"צ). | הרבי לא היה מיסב על מיטה, אלא יושב על כסא ללא ידיות, שאף הוא אינו מוצע בכרים וכסתות וכיוצא בזה - כי אם לשמאלו ניצב כסא נוסף שעליו מונחות שתי כריות להסיבה (כן נהג גם הרבי מוהריי"צ). | ||
[[אדמו"ר מוהרש"ב]] אמר: בלילות הסדר לפני שעושים דבר מעניני הסדר צריך להסתכל לתוך הסידור (כוונתו ל"הגדה" שהייתה מודפסת אז בתוך הסידור). | [[אדמו"ר מוהרש"ב]] אמר: בלילות הסדר לפני שעושים דבר מעניני הסדר צריך להסתכל לתוך הסידור (כוונתו ל"הגדה" שהייתה מודפסת אז בתוך הסידור). | ||
בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", ומקיימים בזה גם מצוה מהתורה של שמחת יום טוב. ומטעם זה צריך לקנות ביום טוב [[בגד | בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", ומקיימים בזה גם מצוה מהתורה של שמחת יום טוב. ומטעם זה צריך לקנות ביום טוב [[בגד]]ים ותכשיטים לנשים כפי ממונו. | ||
== הקערה == | == הקערה == | ||
הקערה היא שלוש מצות המכוסות במפה, שעליה מניחים את ששת המינים. | הקערה היא שלוש מצות המכוסות במפה, שעליה מניחים את ששת המינים. | ||
נוהגים לסדר את הקערה בלילה כשחוזרים מבית הכנסת לפני הקידוש. | נוהגים לסדר את הקערה בלילה כשחוזרים מבית הכנסת לפני הקידוש. | ||
הרבי היה מסדר את הקערה כשהוא עומד, ולפני שהי' מבצע פעולה בסידור הקערה, היה קורא (בלחש) את המילים הקשורות באותה פעולה ואחר כך מבצע זאת. לדוגמה, תחילה אומר את המילים "הזרוע מימין" ואחר כך מניח את הזרוע וכו'. | הרבי היה מסדר את הקערה כשהוא עומד, ולפני שהי' מבצע פעולה בסידור הקערה, היה קורא (בלחש) את המילים הקשורות באותה פעולה ואחר כך מבצע זאת. לדוגמה, תחילה אומר את המילים "הזרוע מימין" ואחר כך מניח את הזרוע וכו'. | ||
מקפידים שתהא "קערה", לכל בן מצוות (ויפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך). גם אצל הרבי סידרו כל אחד מהמסובים, שלוש מצות וקערת מינים לעצמו. | מקפידים שתהא "קערה", לכל בן מצוות (ויפה להשים קערה גם עבור הקטנים משום חינוך). גם אצל הרבי סידרו כל אחד מהמסובים, שלוש מצות וקערת מינים לעצמו. | ||
במשך כל זמן הסדר נמצא כוסו של הרבי לימין הקערה. | במשך כל זמן הסדר נמצא כוסו של הרבי לימין הקערה. | ||
== המצות (בסיס הקערה) == | == המצות (בסיס הקערה) == | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
צריך להניח קערה ממש (טס או צלחת) תחת המצות. | צריך להניח קערה ממש (טס או צלחת) תחת המצות. | ||
בבית הרב מסדרים המצות על מפה ולא על קערה (אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן), מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף. | בבית הרב מסדרים המצות על מפה ולא על קערה (אולי רק על שולחן האדמו"ר יש לעשות כן), מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף. | ||
נוהגים לקחת מצות כפופות מעט, ומניחן כלפי מעלה כעין בית קבול. | נוהגים לקחת מצות כפופות מעט, ומניחן כלפי מעלה כעין בית קבול. | ||
נוהגים להפסיק במפה בין מצה למצה. | נוהגים להפסיק במפה בין מצה למצה. | ||
שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן - ראשי תיבות: יל"ך (לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו). | שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן - ראשי תיבות: יל"ך (לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו). | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
== ששת המינים שבקערה == | == ששת המינים שבקערה == | ||
את המינים שעל הקערה מסדרים על המפה שעל המצות בצורה של שני סגולים, זה מתחת לזה. ויניח עליהם שישה דברים אלה, ובסדר הבא: | את המינים שעל הקערה מסדרים על המפה שעל המצות בצורה של שני סגולים, זה מתחת לזה. ויניח עליהם שישה דברים אלה, ובסדר הבא: | ||
בסגול העליון: בצד ימין הזרוע, בצד שמאל הביצה, תחתיהם באמצע המרור. ובסגול התחתון: בצד ימין החרסת, בצד שמאל הכרפס, ושוב תחתיהם באמצע המרור [למרור, העליון והתחתון, שמים גם חסה (סאלאט) וגם תמכא (חריין)]. | בסגול העליון: בצד ימין הזרוע, בצד שמאל הביצה, תחתיהם באמצע המרור. ובסגול התחתון: בצד ימין החרסת, בצד שמאל הכרפס, ושוב תחתיהם באמצע המרור [למרור, העליון והתחתון, שמים גם חסה (סאלאט) וגם תמכא (חריין)]. | ||
הרבי מניח את המינים עצמם על המפה שעל המצות - ולא מניח שום כלי תחתיהם, גם לא מפית. אף את החרוסת (שעדיין אינה מעורבת ביין) הניח על המפה במקומה ולא הניח מפית או נייר תחתיה. לכן מייבשים את המרור (החסה והחריין) במפיות, למניעת חשש "שרוי'". | הרבי מניח את המינים עצמם על המפה שעל המצות - ולא מניח שום כלי תחתיהם, גם לא מפית. אף את החרוסת (שעדיין אינה מעורבת ביין) הניח על המפה במקומה ולא הניח מפית או נייר תחתיה. לכן מייבשים את המרור (החסה והחריין) במפיות, למניעת חשש "שרוי'". | ||
לאחר סידור הקערה, אומר הרבי את כל סימני הסדר (החל מהמלים): | לאחר סידור הקערה, אומר הרבי את כל סימני הסדר (החל מהמלים): | ||
"סימן סדר של פסח - קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא. מצה. מרור. כורך. שולחן ערוך. צפון. ברך. הלל. נרצה", וזאת בנוסף על אמירת כל סימן וסימן כשמגיע זמנו. כל האמירות הללו היו בלחש. | "סימן סדר של פסח - קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא. מצה. מרור. כורך. שולחן ערוך. צפון. ברך. הלל. נרצה", וזאת בנוסף על אמירת כל סימן וסימן כשמגיע זמנו. כל האמירות הללו היו בלחש. | ||
כל המינים הנאכלים בליל הסדר נלקחים מעל הקערה עצמה, ולא כהנוהגים להשאירם על הקערה ולאכול מהמונח על השולחן. | |||
הכוונה בהאמור היא לא רק לעורך הסדר שהקערה מונחת לפניו, אלא גם לכל המסובין, היינו שיש להניח על הקערה מלכתחלה כמות שתספיק לכל המסובין. ואם אין מספיק לכולם מהקערה - עורך הסדר יתן לכל אחד מהמסובין קצת מהקערה וישלימו עם עוד קצת מהצד (ויש להכין מראש, על כל פנים בצד, כמות שתספיק לכולם) [אדמו"ר מהר"ש היה מחלק כרפס ומרור משלו לנשים, גם לקרובות משפחה שהיו סועדות עמם]. | |||
=== זרוע - בצד ימין למעלה === | === זרוע - בצד ימין למעלה === | ||
נוהגים לקחת חלק מצוואר עוף וצולים על האש ב[[ערב שבת]] (זכר ל[[קרבן פסח]] שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קיים). | נוהגים לקחת חלק מצוואר עוף וצולים על האש ב[[ערב שבת]] (זכר ל[[קרבן פסח]] שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קיים). | ||
מדקדקים שלא לאכול את הזרוע (גם למחרת היום), לשם הרחקה, שלא יהא כל דמיון לקרבן פסח. ומטעם זה גם מסירים כמעט כל הבשר מעל עצמות ה"זרוע", אבל מעט בשר צריך להשאיר על עצם הזרוע, שכן עצם ללא בשר אינה בבחינת תבשיל. | מדקדקים שלא לאכול את הזרוע (גם למחרת היום), לשם הרחקה, שלא יהא כל דמיון לקרבן פסח. ומטעם זה גם מסירים כמעט כל הבשר מעל עצמות ה"זרוע", אבל מעט בשר צריך להשאיר על עצם הזרוע, שכן עצם ללא בשר אינה בבחינת תבשיל. | ||
=== ביצה - בצד שמאל למעלה === | === ביצה - בצד שמאל למעלה === | ||
הביצה מבושלת עד שתתקשה (והיא זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קיים). | הביצה מבושלת עד שתתקשה (והיא זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קיים). | ||
את הביצה מניחים בקערת הסדר כשהיא בקליפתה (הרבי מדקדק שלא תישבר קליפת הביצה כלל, אף שטורח היה לו להעמידה במקומה על גבי המצות כשהיא בשלימותה). | את הביצה מניחים בקערת הסדר כשהיא בקליפתה (הרבי מדקדק שלא תישבר קליפת הביצה כלל, אף שטורח היה לו להעמידה במקומה על גבי המצות כשהיא בשלימותה). | ||
| שורה 78: | שורה 77: | ||
החרוסת צריכה להיות עבה [=סמיכה] זכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו במצרים. ואין מוסיפים בה עכשיו [[יין]], רק לפני שטובל בה את המרור ירככנה במשקה אדום - זכר למכת דם. | החרוסת צריכה להיות עבה [=סמיכה] זכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו במצרים. ואין מוסיפים בה עכשיו [[יין]], רק לפני שטובל בה את המרור ירככנה במשקה אדום - זכר למכת דם. | ||
=== כרפס - בצד שמאל למטה === | === כרפס - בצד שמאל למטה === | ||
לכרפס מנהגנו ליקח בצל (או תפוח אדמה) [כשנחלשו הדורות התחילו ליקח תפוחי אדמה, אבל הרבי מהר"ש לא היה שבע רצון מזה. הרבי אמר: תפוח אדמה לכרפס - זה שייך לנשים]. כרפס הוא [[נוטריקון]]: "ס' פרך", כלומר, לזכר ששים ריבוא שעבדו עבודת פרך. | לכרפס מנהגנו ליקח בצל (או תפוח אדמה) [כשנחלשו הדורות התחילו ליקח תפוחי אדמה, אבל הרבי מהר"ש לא היה שבע רצון מזה. הרבי אמר: תפוח אדמה לכרפס - זה שייך לנשים]. כרפס הוא [[נוטריקון]]: "ס' פרך", כלומר, לזכר ששים ריבוא שעבדו עבודת פרך. | ||
הרבי מניח בקערה חתיכת בצל גדולה עם קליפתה, או בצל שלם בקליפתו. | הרבי מניח בקערה חתיכת בצל גדולה עם קליפתה, או בצל שלם בקליפתו. | ||
=== מרור - באמצע (למרור), ולמטה באמצע (לכורך) === | === מרור - באמצע (למרור), ולמטה באמצע (לכורך) === | ||
נוהגים ליקח חסה (סאלאט, ובלשון המשנה חזרת) ותמכא (חריין) - שניהם, הן למרור והן לכורך. (הרבי היה מודד ארבע כפות גדולות מלאות "חריין" טחון, סוחט אותן היטב בידו, ומכין ממנו עיגול קרוב לגודל ביצה. אחר כך עוטף זאת מכל צד בעלי חסה, ובנוסף לכך הניח בפנים חתיכת "חריין" שאינה מפוררת). המרור זכר למרירות חיי אבותינו במצרים. | נוהגים ליקח חסה (סאלאט, ובלשון המשנה חזרת) ותמכא (חריין) - שניהם, הן למרור והן לכורך. (הרבי היה מודד ארבע כפות גדולות מלאות "חריין" טחון, סוחט אותן היטב בידו, ומכין ממנו עיגול קרוב לגודל ביצה. אחר כך עוטף זאת מכל צד בעלי חסה, ובנוסף לכך הניח בפנים חתיכת "חריין" שאינה מפוררת). המרור זכר למרירות חיי אבותינו במצרים. | ||
| שורה 93: | שורה 92: | ||
"ליל הסדר" נקרא כך, בגלל התנהלותו ה"מסודרת" מאוד: כיון שבערב זה אנו מקיימים כמה וכמה מצוות גדולות וחשובות, המורכבות מפריטים רבים, קבעו חז"ל ללילה זה "סדר" מדוקדק שבו יש לנהוג. | "ליל הסדר" נקרא כך, בגלל התנהלותו ה"מסודרת" מאוד: כיון שבערב זה אנו מקיימים כמה וכמה מצוות גדולות וחשובות, המורכבות מפריטים רבים, קבעו חז"ל ללילה זה "סדר" מדוקדק שבו יש לנהוג. | ||
זו גם הסיבה ל"סימני הסדר" המופיעים בפתחה של ה"הגדה": סימנים המהווים ראשי פרקים לשלבי ה"סדר" השונים, ומסייעים לנו לבצע הכל בהידור, בקפדנות ולפי הסדר. | זו גם הסיבה ל"סימני הסדר" המופיעים בפתחה של ה"הגדה": סימנים המהווים ראשי פרקים לשלבי ה"סדר" השונים, ומסייעים לנו לבצע הכל בהידור, בקפדנות ולפי הסדר. | ||