מילון חסידי:שפיץ חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קידוד קישורים, עריכה
מ (קידוד קישורים)
(קידוד קישורים, עריכה)
 
(33 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת וקיצונית. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקייט'''.
[[קובץ:הרבי שליט"א מה"מ מדגים "שפיץ".png|250px|ממוזער|הרבי מדגים "שפיץ" (כהסבר על צורת השטריימל של אדמו"ר האמצעי)]]
הביטוי "'''שפיץ חב"ד'''", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת. התנהגות כזו מכונה '''שפיצקייט'''.


בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
שורה 6: שורה 7:
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת ה[[מאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: [[הרבי]] פעם הזכיר שב[[ניקולייב]] פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת ה[[מאמר]] שאמרו ב[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] כאשר הגיע זמן התפילה{{מקור|}}.


המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.
המשורר [[אברהם שלונסקי]], הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.


בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".
בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: כמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".


מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
שורה 17: שורה 18:
הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.
הרבי אף הביא את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה יא, א.}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.


הרבי ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו כתב לעצמו הנהגות רבות שהיו ייחודיות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[בית הרב]]. וכמו כן במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ובהם גם הספרים [[מעשה מלך]] ו[[ארחות מנחם]].
במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ומהם הקובצים מנהגי מלך והנהגות מלך, והספרים [[מעשה מלך]] וארחות מנחם, והליכות מנחם.


==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
==שלילת ה'שפיץ חב"ד'==
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]


בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג, להלן מספר דוגמאות:
בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג.
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז{{הערה|אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח}}: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''{{הערה|ההדגשה לא במקור.}}, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...


===להביט על הרבי בשעת התפילה===
במספר התוועדויות{{הערה|התוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז(?) והתוועדות י"ג תשרי תשמ"ג: "ומסתכלים על בשר ודם במקום להסתכל בסידור".}} התייחס הרבי להנהגתם של הבחורים והרבנים שכל התפילה עומדים ומסתכלים עליו במקום להביט בסידור, כאל "שפיץ חב"ד", ושלל אותה לחלוטין. בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו התייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". ולאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוסיף הרבי ש"אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'".
בהתוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז אמר הרבי אודות הבחורים שכל התפילה היו עומדים ומסתכלים עליו, במקום להביט בסידור:


"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
 
במכתב מ[[ב' מר חשוון]] [[תשי"ז]]{{הערה|אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח}}: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''{{הערה|ההדגשה לא במקור.}}, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר את המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי, ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.
 
===לימוד 'נגלה' בשבת===
בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו מתייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". לאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוא מוסיף:
 
מדי שבת בשבתו (כמו בסדר התפילה שבכל יום ויום) ישנו לימוד ענינים בנגלה דתורה, החל מהמשנה וברייתא דפאה, "אלו דברים שאין להם שיעור", עד לפרק "איזהו מקומן של זבחים", אשר לכל לראש ישנו הפירוש הפשוט שבדבר - נגלה דתורה, ובהכרח ללמוד זאת באופן של הבנה והשגה, שגם בתורה שבעל פה אינו יוצא ידי חובתו אם אינו מבין מה שלומד.
 
ועוד - וגם זה עיקר: לפני שנזהר בלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה - ייזהר לכל לראש מדיבור של חולין... ובכן, ייזהר תחילה שלא לדבר ביום השבת בדברי הרשות, ואחר-כך יחשוב על הזהירות מלימוד ודיבור בענייני נגלה דתורה!...
 
והרבי סיים:
 
ובכל אופן, אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של '''"שפיץ - חב"ד"''' - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'.


===להזהר שלא לרחק===
===להזהר שלא לרחק===
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:


"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג{{הערה| הלשון המדוייקת "און ער מיינט אז ער שפיץ חב"ד" (מזיכרון ר' [[ברוך כהנא]])}}, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!


===נשבר ה"שפיץ"===
=== ה"שפיץ" שנשבר...===
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.


שורה 58: שורה 44:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/תשורה_מטוסוב_-_שפיץ_חבד.pdf '''שפיץ חב"ד - שיחות, אגרות, מענות ויחידויות''' {{PDF}}] ליקוט של דברי הרבי על המושג שפיץ חב"ד. תשורה מבר מצווה של משפחת מטוסוב, י' מנחם-אב תשפ"ג
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMxMDQxNzI3NTcyMTg2NDIzNDMBczZhSHN1ZG5Bd0FKATAuMQEBdjI&authuser=0 '''"שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!"'''] בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-ליקוט-תנועת-צדיק-סופי.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-ליקוט-תנועת-צדיק-סופי.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א
* '''[[קובץ:חב”ד ישר לעניין - שפיץ חב”ד - זהירות לא להידקר .mp3]]''', פרק מתוך הפודקאסט חב”ד ישר לעניין,  עם הרב [[מנחם דוברוסקין]] והרב אורי גמסון {{שמע}} [https://sinun770.org/שפיץ-חבד-זהירות-לא-להידקר-i-חבד-ישר-לעני/ וידאו] {{וידאו|}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מילון חסידי]]