עריכה אחת
קריאת המגילה בכפרים של ארץ ישראל
(קריאת המגילה בכפרים של ארץ ישראל) |
|||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
{{ערך מורחב|מבצע פורים}} | {{ערך מורחב|מבצע פורים}} | ||
מבצע פורים הוא מבצע ש[[הרבי]] יסד, ובו יוצאים [[חסידי חב"ד]] בעולם להביא את שמחת [[חג הפורים]] לאחרים ולזכות [[יהודים]] רבים ככל האפשר [[פורים#מצוות החג ומנהגיו|במצוותיו]]: [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובין היתר לקרוא את המגילה לאלו שלא שמעו קריאת המגילה באותו היום, ולהוציא אותם ידי חובת המצווה. | מבצע פורים הוא מבצע ש[[הרבי]] יסד, ובו יוצאים [[חסידי חב"ד]] בעולם להביא את שמחת [[חג הפורים]] לאחרים ולזכות [[יהודים]] רבים ככל האפשר [[פורים#מצוות החג ומנהגיו|במצוותיו]]: [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובין היתר לקרוא את המגילה לאלו שלא שמעו קריאת המגילה באותו היום, ולהוציא אותם ידי חובת המצווה. | ||
== מועד קריאת המגילה בכפרים של ארץ ישראל == | |||
לפלא הוא כי זמן קריאת המגילה ביישובים כפריים אלה נכתבה בראש מסכת מגילה עוד בטרם צויינה חובת קריאתה בערי הפרזות ובערים מוקפות החומה . כאן נכתב , בניגוד גמור למצויין במגילה עצמה , כי קריאת המגילה לא רק שפוצלה לי"ד וט"ו באדר , אלא נדרשת ואפשרית בפריפריה החקלאית כבר מי"א באדר ויש שהקדימו אותה החל מראש חודש אדר .זאת היא דעתו של התנא הגדול רבי עקיבא .ולא עוד אלא שהיא מוצגת במשנה ככול זמני המגילה הידועים ללוא כל הסתייגות . | |||
פשר הפיצול ה'נוסף' של מועדי קריאת המגילה באדר – לא התברר כדבעי ,אם גם הוא מתקנת מרדכי ובית דינו , או שהוא נוסף מאוחר יותר מטעמים פרקטיים על ידי עזרא הסופר ,שפעל שנים ספורות לאחר מרדכי היהודי ואסתר המלכה או אפילו במקביל .כידוע עזרא חייב קריאת התורה בימים שני וחמישי ומשכך ,פעל להצמיד את חובת קריאת המגילה הפורימית בכפרירים למועדי השבוע החדשים שקבע ,כי בימי השוק בשני וחמישי שבהם בו מעלים בני הכפר את תוצרתם החקלאית אל הערים ,ומשכך ,מתכנסים 'בני הכפר' לערים אלו גם לקריאת התורה הדו- שבועית . | |||
על עצם קביעת חג הפורים כתוספת על(אלה !) 'מועדי ה' ' שבתורה ,קמו מערערים רבים . נכתב בתלמוד כי 35 מחברי הסנהדרין הקדושה מיאנו לקבוע חג נוסף כמו שהתנגדו לצרוף מגילת אסתר לקודקס של 23 כתבי הקודש וכמו שהתנגדו גם לעצם קיבוע החג לכשעצמו בלוח השנה היהודי. | |||
גם מתברר על פי המסופר בסוף המגילה , כי היוזמה לחגוג את חג הפורים החלה מהערים הפרוזות עצמן . רק לאחר מיכן אימץ מרדכי היהודי את החג העממי הזה על שני מועדיו כולל קביעת מועד נוסף לחג הפורים בשושן הבירה . בנוסף ,נצרכה "איגרת שנית" ,החרדים של אז שסברו 'חדש אסור מן התורה ' – לא נכנעו ועמדו על הנחיית הכתובים –'בל תוסיף "! .לאחר מכן באה קרובתו אסתר , הפעם כמלכה אמיתית ומוציאה בנוסף צו ממלכתי על קביעה לדורות של החג הזה , כאילו שהכנסת וראש הממשלה מאמצים את קביעות הרבנות הראשית בחקיקה ראשית חילונית.כידוע , כתב הרמב"ן ועוד כי עיקר נס פורים היתהווה במקומות שלא היו מבוצרים ומוגנים – בערי הפרזות !ואם זאת דעתו משתמע מכך כי חוות הבודדים של אז והכפרירים החקלאיים הזעירים היו בסכנת יתר והנס של הצלתם היה גדול ביותר מנס ההצלה שאירע ביישובים הפרוזים האחרים ! | |||
וכמו שקביעתו של רבי עקיבא בראש משנת מגילה העלתה יש מאין פיזור והמשך פיצול מועד חגיגת הפורים , כך ירדה קביעתו זו, המאפשרת פיצול נוסף של מועדי חג הפורים מסף ההיסטוריה הדתית מן השולחן ונתקבעה דעתו של רבי יהודה למניעת 'עצמאות פריפריאלית רוחנית' מן ההתיישבות החקלאית הרחוקה מהערים הפרוזות ,חוות הבודדים ולהמשך התלות שלהם ביישובים העירוניים ובערים המבוצרות המוקפות חומה . | |||
ולפלא הוא כי לדעתו זו של רבי עקיבא נמצאו סימוכין במגילה עצמה שהסתפקה לכאורה בשני ימי פורים בלבד : | |||
"כימים אשר נחו...","משפחה ומשפחה עיר ועיר..", "לקיים ימי הפורים בזמניהם .."! | |||
כאן נתקבלה על ידי הפוסקים דעתו של רבי יהודה ורבנן (בהסברו של הטורי אבן ובניגוד למשנת רבי יהודה העורך ) והרמב"ם בעקבותיו כי "במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ביום הכניסה , בזמן שיש לישראל מלכות , אבל בזמן הזה אין קוראין אותה אלא בזמנה שהוא יום י"ד ויום ט"ו." עצמאות רוחנית של תושבי הפריפריה החקלאית והקטנת תלותם בערים המרכזיות יכול שתהיה רק בזמן שישנה משילות באיזורי הספר והנגב המרוחק כאשר בירושלים מולך מלך וישנו שילטון מרכזי ראוי ! | |||
גם הבית יוסף הארץ ישראלי התעלם כליל מהרמזים שנכתבו במגילה עצמה וכפי שנוסחו על ידי מרדכי היהודי ומחק והשמיט כליל את דעתו של רבי עקיבא מהקודקס של השולחן ערוך –ללוא נימוק .... | |||
ואולי זהו הזמן לדון כאן ביחסי מרכז ופריפריה בארץ ישראל על הרלוונטיות שלה בעת החדשה .כאן לכאורה חז"ל פועלים לנוחיותם של מתחייבים מתנחלים אלו ואומרים להם: מספיק להגיע פעמיים בשבוע אל העיר הסמוכה ועם אספקת התוצרת החקלאית הטרייה שלכם לשוק העירוני תוכלו גם לסור לבית הכנסת שבסמוך ,שם תקראו את תחילת פרשת השבוע וכמפטיר תקראו גם את מגילת נס פורים (ר"ן ,ראש מגילה ).. לא נחייב אתכם ולא נטריח אתכם לבוא לעיר פעם נוספת בשבוע .אם כבר פיצלנו את מועד קריאת המגילה ...למענכם ,אנו מאפשרים פיצול נוסף . אם כן , אם זהו הנימוק לאפשרות קריאת המגילה החל מי"א אדר ,לא ברור למה נתבטלה הלכה זאת ,לא הובאה כלל בשולחן ערוך והנשר הגדול דחה אותה לאחרית הימים עת תיכון מלכות ישראל מסודרת שתכלול משילות בפריפריה החקלאית. | |||
מתברר כי המאבק על זהותו של החג הפוסט מיקראי והגבולי הזה – לא תם . גם דרישתה של אסתר אשת אחשורוש 'כתבוני לדורות' או 'קיבעוני לדורות ',לא עברה בקלות ,ממש כמו המאבק החרדי למניעת חגיגת העצמאות של מלכות ישראל השלישית. | |||
ואם נעבור למדיניות ההתיישבות ופיזור האוכלוסייה במדינת ישראל המודרנית . השאלה אם בכדי לחזק את הפריפריה יש לסלול אליה כבישים מהירים ומסילות ברזל או לעודד הקמת מגורים מוזלים בה וסיבסוד השקעות הון ובנייה שם מפעלי תעשייה מרוחקים – ממשיכה להישאל וניתנים בה פיתרונות חלקיים מעת לעת .. בדומה גם יש לשקול מחדש את הילכת מתן אוטונומיה דתית ולאפשר קריאת מגילת הפורים במועדים נוספים ומעבר למועדים הרשמיים הנוגעים לערים המרכזיות בלבד.. | |||
ואי אפשר להתעלם מאיזכור המונח 'יום הכניסה ' במשנה ובתלמוד לגבי חלות מועדי פורים. האם זהו ציון לימי שני וחמישי מזמן עזרא, שנתקבעו במאוחר (!) למגילת אסתר ונס פורים, או שהם הד ליום הקהל של צום תענית אסתר החל בי"ג באדר ( מדרש תנחומא ), או שאולי נקדים אותו ליום י"ב באדר (ד"ע ),יום התארגנות היערכות תושבי הפריפריה וערי הפרזות לקראת הטבח בשונאי ישראל שמסביבם. אם נסבור כי רמזי פיצול נוסף של מועד חג הפורים קיים במגילה עצמה ואיננו סברה מאוחרת ,הרי המינוח 'יום הכניסה' גם הוא קדמון ושלא כדעתם של הרמב"ם ,רש"י ועוד. בנוסף ,על מימרת התלמוד "מגילה נקראת... לא פחות ולא יותר.." פירש בעל ה'שאגת אריה' בפירושו העצום למגילה 'טורי אבן ' ,כי הפירוש הוא 'לא פחות'- אין לבטל קריאת מגילה במועדים אלה כלל ,ולא כדעת רש"י . ההדגשה 'מגילה נקראת ..' מראה כי כביכול ישנה קביעת גזירה על מציאות הווית של קריאת המגילה .. כביכול נצרכת ונקראת מאליה מגילה זו ששורה עליה רוח הקודש בעולם הגשמי.... גם לא התברר כלל הקביעה כי על הנס להתקבע במעגל החיים היהודי ב'יום המנוחה ' ולא ביום העיקרי של ההצלה מן האויבים(טורי אבן )ולא בימי ההכנב למלחמה של היהודים מחוץ לשושן הבערה והערים המבוצרות המוקפות חומה . | |||
בואו ונצדיע לחוואים היהודים החקלאים והאמיצים ,המעבדים את האדמה בפריפריה של ארץ ישראל ובכול מרחבי האימפריה הפרסית ועד לימינו אלה ! | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||