רפאל שמעון קצנלבויגן: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום.  

ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה [[המשטרה החשאית]] על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה [[המשטרה החשאית]] בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] [[תש"ז]], נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].

בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהייתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שתי חדרים, ועברו להתגורר בה.}}.