1,796
עריכות
מ (החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - ") |
(קידוד קישורים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה השלישית בשמונה עשרה. | '''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה השלישית בשמונה עשרה. | ||
בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום. | בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום. | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל. | ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל. | ||
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | ||
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]]. | הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]]. | ||
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "[[אין מלך בלא עם]]", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "[[אין מלך בלא עם]]", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search= | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=אתה+קדוש אדמו"ר הרש"ב] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search= | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=אתה+קדוש תורת מנחם] | ||
*[[אגרת הקודש - ז']] | *[[אגרת הקודש - ז']] | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} |
עריכות