8,473
עריכות
←אצל רבותינו נשיאינו
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לימוד '''חכמות חיצוניות''' (נקרא גם: '''לימודי חול''') הוא לימוד ועיסוק בחכמות העולם, כגון חשבון, אסטרונומיה, רפואה, לשונות זרות ועוד - חכמות הנחשבות חיצוניות | לימוד '''חכמות חיצוניות''' (נקרא גם: '''לימודי חול''') הוא לימוד ועיסוק בחכמות העולם, כגון חשבון, אסטרונומיה, רפואה, לשונות זרות ועוד - חכמות הנחשבות חיצוניות ביחס לחכמת ה[[תורה]]{{הערה|שם=מענה|מענה הרבי - נדפס בהערות וביאורים, גליון א'קכח, ע' 10.}}. באופן כללי, לימוד זה אסור על פי ההלכה, למעט באופנים מסויימים בהם הדבר מותר. | ||
לימוד חכמות חיצוניות במוסדות חינוך נחשב לחמור יותר, בפרט לילדים צעירים. [[רבותינו נשיאינו]] פעלו ועודדו מיעוט ככל האפשר בלימוד לימודי חול, ופתיחת מוסדות חינוך שבהם ילמדו אך ורק לימודי קודש - [[חינוך על טהרת הקודש]]. | לימוד חכמות חיצוניות במוסדות חינוך נחשב לחמור יותר, בפרט לילדים צעירים. [[רבותינו נשיאינו]] פעלו ועודדו מיעוט ככל האפשר בלימוד לימודי חול, ופתיחת מוסדות חינוך שבהם ילמדו אך ורק לימודי קודש - [[חינוך על טהרת הקודש]], וכן יצאו חוצץ נגד הלימוד ב[[אוניברסיטה]]. | ||
==גדרם== | ==גדרם== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אדמו"ר הזקן פוסק לגבי איסור הקריאה בספרים חיצוניים, שהאיסור הוא על ספרי מינים, שהם ספרי פילוסופים [[כפירה|כופרים]]. ספרים כאלו אסור לקרוא אף בתוך ספריהם של גדולי ישראל שהביאו אותם, כי גם אותם גדולי ישראל עסקו בכך רק בשל צורך השעה להשיב למתווכחים איתם, אך כיום הדבר אסור{{הערה|שם=תת}}. במקום אחר מביא אדמו"ר הזקן שחל איסור על קריאת ספרי היסטוריה, מליצות ומשלים שאין בהם עניני מוסר ויראת שמים, משום מושב לצים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן שז, סעיף ל.}}. | אדמו"ר הזקן פוסק לגבי איסור הקריאה בספרים חיצוניים, שהאיסור הוא על ספרי מינים, שהם ספרי פילוסופים [[כפירה|כופרים]]. ספרים כאלו אסור לקרוא אף בתוך ספריהם של גדולי ישראל שהביאו אותם, כי גם אותם גדולי ישראל עסקו בכך רק בשל צורך השעה להשיב למתווכחים איתם, אך כיום הדבר אסור{{הערה|שם=תת}}. במקום אחר מביא אדמו"ר הזקן שחל איסור על קריאת ספרי היסטוריה, מליצות ומשלים שאין בהם עניני מוסר ויראת שמים, משום מושב לצים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן שז, סעיף ל.}}. | ||
[[הרבי]] הורה לרב [[ניסן מינדל]], כשכתב מאמר על שיטת חב"ד באנגלית, להשמיט הפניות לספריהם של פילוסופים ופרופסורים שונים, כדי לא לעודד קריאת ספרים לא רצויים{{הערה|שם=מענה}}. | |||
===לימוד חכמת הטבע=== | |||
[[הרמב"ם]]{{הערה|מורה נבוכים, בפתיחה.}} כתב ש[[מעשה בראשית]] הוא חכמת הטבע, ו[[מעשה מרכבה]] הוא חכמת האלוקות. ו[[האפודי]] פירש, שחכמת הטבע נקראת בשם מעשה בראשית כיון שהיא הקדמה נצרכת ללימוד חכמת האלוקות. [[הרבי הריי"צ]] ציין כי טענה זו היא טענתם של [[תנועת ההשכלה|המשכילים]], והאריך לבאר מדוע היא מושללת - כיון שטבעם של חכמת הטבע ושל חכמת האלוקות שונות זו מזו בתכלית. חכמת הטבע מדגישה את ההסתכלות על החומר של כל דבר, לעומת חכמת האלוקות שמלמדת להפשיט את ההסתכלות מהחומר אל הנפש והחיות האלוקית. מסיבה זו, רוב העוסקים בחכמת הטבע הם פוקרים וכופרים, והעוסקים בחכמת האלוקות מתחזקים ביהדותם ובהתקשרותם לבורא, כיון שמתרגלים להפשיט כל דבר ולהגיע ל[[אחדות השם]]{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה ב[https://chabadlibrary.org/books/3000730092m הוספות לספר החקירה - דרך אמונה, קמה, ב] ואילך.}}. | |||
===ההיתר=== | ===ההיתר=== | ||
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא - על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה| | מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא - על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|שם=ח}}. | ||
[[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר. | [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר. | ||
| שורה 43: | שורה 48: | ||
[[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. | [[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. | ||
הסיבה לחומרתה הגדולה של טומאת החכמות החיצוניות היא, שחכמות אלו נלקחו ב[[שבירת הכלים]] מ[[אחוריים]] של [[ספירת החכמה]] בקדושה{{הערה|שם=ח}}, וחכמות אלו הם החכמה שב[[קליפה]]. חכמות אלו הן ההיפך והמנגד לחכמה בקדושה: בעוד שבקדושה, החכמה היא [[ביטול]], וככל שהאדם משיג יותר כך בטל יותר - בקליפה החכמות הם [[ישות]] ומביאות את האדם ל[[גאווה]] ויהירות{{הערה|ראה (בנוסף למאמרים שצויינו להלן) דרך מצותיך מצות מילה [https://chabadlibrary.org/books/ | הסיבה לחומרתה הגדולה של טומאת החכמות החיצוניות היא, שחכמות אלו נלקחו ב[[שבירת הכלים]] מ[[אחוריים]] של [[ספירת החכמה]] בקדושה{{הערה|שם=ח}}, וחכמות אלו הם החכמה שב[[קליפה]]. חכמות אלו הן ההיפך והמנגד לחכמה בקדושה: בעוד שבקדושה, החכמה היא [[ביטול]], וככל שהאדם משיג יותר כך בטל יותר - בקליפה החכמות הם [[ישות]] ומביאות את האדם ל[[גאווה]] ויהירות{{הערה|ראה (בנוסף למאמרים שצויינו להלן) דרך מצותיך מצות מילה [https://chabadlibrary.org/books/2900630095, ח, סע"א] ואילך. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א, ע' קצ.}}. | ||
הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}. | הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}. | ||
| שורה 56: | שורה 61: | ||
אמנם, לא כל אחד יכול לפעול בירור זה (ולכן אמר שלמה המלך "וראיתי '''אני'''", שרק הוא בזכות גודל חכמתו הצליח לראות יתרון זה). מי שאצלו חכמת הקדושה אינה בשלימות, ביטולו לקב"ה אינו מוחלט וייתכן שבהתעסקותו בחכמות חיצוניות יימשך אחריהם ותגבר בו הישות. רק מי ששלם בחכמתו ובביטולו בקדושה, בכחו לברר בירור זה - כמו שלמה המלך, הרמב"ם והרמב"ן{{הערה|שם=חכמה דלעוז}}. | אמנם, לא כל אחד יכול לפעול בירור זה (ולכן אמר שלמה המלך "וראיתי '''אני'''", שרק הוא בזכות גודל חכמתו הצליח לראות יתרון זה). מי שאצלו חכמת הקדושה אינה בשלימות, ביטולו לקב"ה אינו מוחלט וייתכן שבהתעסקותו בחכמות חיצוניות יימשך אחריהם ותגבר בו הישות. רק מי ששלם בחכמתו ובביטולו בקדושה, בכחו לברר בירור זה - כמו שלמה המלך, הרמב"ם והרמב"ן{{הערה|שם=חכמה דלעוז}}. | ||
==אצל רבותינו | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] היה בקי בחכמות חיצוניות רבות. כבר בהיותו אברך צעיר נודע לתהילה בעקבות הצלחתו לתקן את שעון השמש באחוזת הנסיך ב[[וויטבסק]], על פי ידע מתוך הגמרא{{הערה|1=ראה רשימת [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf דברי ימי חיי רבינו הזקן], ע' 20.}}. תלמידו, רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]], מעיד שהיה חכם בחכמת ה[[תכונה]], {{מונחון|תשבורת|הנדסה}}, [[רפואה]] ואלגברה, {{ציטוטון|ועוד כמה ענינים וחכמות אי אפשר להעלות על הכתב}}{{הערה|מכתבו שנדפס בהוספה לספר "שני המאורות" - קנג, ב.}}. הוא מסביר שאדמו"ר הזקן לא למד את החכמות, אלא הכיר את עניניהם מתוך [[תורת הקבלה]], וכאשר הבקיאים בחכמות אלו הסבירו לו את יסודותיהן, הצליח במהירות להבין מדעתו עוד סברות חדשות שלא נאמרו לו{{הערה|שם קנד, א.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] היה בקי בחכמות חיצוניות רבות. כבר בהיותו אברך צעיר נודע לתהילה בעקבות הצלחתו לתקן את שעון השמש באחוזת הנסיך ב[[וויטבסק]], על פי ידע מתוך הגמרא{{הערה|1=ראה רשימת [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf דברי ימי חיי רבינו הזקן], ע' 20.}}. תלמידו, רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]], מעיד שהיה חכם בחכמת ה[[תכונה]], {{מונחון|תשבורת|הנדסה}}, [[רפואה]] ואלגברה, {{ציטוטון|ועוד כמה ענינים וחכמות אי אפשר להעלות על הכתב}}{{הערה|מכתבו שנדפס בהוספה לספר "שני המאורות" - קנג, ב.}}. הוא מסביר שאדמו"ר הזקן לא למד את החכמות, אלא הכיר את עניניהם מתוך [[תורת הקבלה]], וכאשר הבקיאים בחכמות אלו הסבירו לו את יסודותיהן, הצליח במהירות להבין מדעתו עוד סברות חדשות שלא נאמרו לו{{הערה|שם קנד, א.}}. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בשפות, ובחכמת הרפואה, וכתב בעצמו מרשמים רפואיים{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת | [[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בשפות, ובחכמת הרפואה, וכתב בעצמו מרשמים רפואיים{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרבי) ע' 21. ב[https://chabadlibrary.org/books/1200920275 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח"י, אגרת ו'תשעז]: "ידוע אשר כתב - בלשון החסידים ומסורת משפחתית - "רעצעפטין", כמובן לטינית בסגנון רופאים וכו', אף שפשיטא שלא למד באוניברסיטות וכיו"ב. וכן הי' בהספרי' שלו כמה ספרים בחכמת הרפואה ומהם גם שלא בלה"ק". וב[https://chabadlibrary.org/books/1401640008 שיחת י"ג תשרי תשי"ב] (אות יז במהדורת השיחה שנדפסה בתורת מנחם) : "לאדמו"ר מהר"ש הי' ידע רב בחכמת הרפואה, והי' כותב בעצמו "רעצעפטן" (מרשמים) לתרופות, ושולח לבית-המרקחת. - ב"אותו מקום" הי' לו מדף עם ספרים בלטינית, וכשנפנה לשם, הי' מעיין בהם, וכך למד חכמת הרפואה".}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר לתלמיד בליובאוויטש: {{ציטוטון|מדוע אתה לומד [[שיטת החקירה|חקירה]]? סבור אתה שגדולי ישראל אשר ידעו חכמות חיצוניות, ידעו זאת מספריהם החיצונים, חס ושלום? האמן לי, שישנה לי ידיעה בכל החכמות}} - וכאן פירט הרבי שמותיהם של מספר חכמות - {{ציטוטון|סבור אתה שלמדתי מספריהם? לא, אפילו לא את ה"[[מורה נבוכים|מורה]]". אלא, כאשר לומדים תורה, יודעים הכל}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום, ע' 1.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר לתלמיד בליובאוויטש: {{ציטוטון|מדוע אתה לומד [[שיטת החקירה|חקירה]]? סבור אתה שגדולי ישראל אשר ידעו חכמות חיצוניות, ידעו זאת מספריהם החיצונים, חס ושלום? האמן לי, שישנה לי ידיעה בכל החכמות}} - וכאן פירט הרבי שמותיהם של מספר חכמות - {{ציטוטון|סבור אתה שלמדתי מספריהם? לא, אפילו לא את ה"[[מורה נבוכים|מורה]]". אלא, כאשר לומדים תורה, יודעים הכל}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום, ע' 1.}}. | ||
[[הרבי]] למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקום שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137.}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|שם, ע' 158.}}. אחר [[חתונת הרבי והרבנית|נישואיו]], בתקופת מגוריו [[הרבי בברלין|בברלין]] ו[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)|בפריז]], למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך.}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408.}}. | [[הרבי]] למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקום שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137.}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|שם, ע' 158.}}. אחר [[חתונת הרבי והרבנית|נישואיו]], בתקופת מגוריו [[הרבי בברלין|בברלין]] ו[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)|בפריז]], למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך.}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408.}}. | ||
בשיחה מסויימת הזכיר הרבי חיבור של פרופסור מסויים, עצר ואמר בחיוך: {{ציטוטון|אם היו אומרים זאת בשם רב, לא היו מתחשבים בכך, אבל כיון שאומר זאת "פרופסור", צריך לשמוע את דבריו, גם אם הם היפך השכל}}{{הערה|שיחת שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5202470/jewish/page.htm בגירסת] [[ועד הנחות בלה"ק]].}}... | |||
==לימודי חול במוסדות חינוך== | ==לימודי חול במוסדות חינוך== | ||
באופן מסורתי, התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך ותמכו במתכונת ה"[[חדר]]" המסורתית{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. בתקופות מאוחרות יותר, כאשר הקימו מוסדות חינוך לילדים מבתים שאינם חסידיים ואף אינם דתיים, התירו לעיתים לשלב לימודי חול במוסדות. אמנם, ענין זה היה בהוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/ | באופן מסורתי, התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך ותמכו במתכונת ה"[[חדר]]" המסורתית{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. בתקופות מאוחרות יותר, כאשר הקימו מוסדות חינוך לילדים מבתים שאינם חסידיים ואף אינם דתיים, התירו לעיתים לשלב לימודי חול במוסדות. אמנם, ענין זה היה בהוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400270018 שיחת י"ב תמוז תשי"ז]. (אותיות יד-טו במהדורת השיחה בספר תורת מנחם)}}. [[הרבי]] כתב: {{ציטוטון|לכתבו אודות בי"ס, בו ילמדו לימודי קדש וגם להבדיל לימודי חול. בכלל בכגון דא תלוי בתנאי המקום והאישים ועד לשני הקצוות בזה: בתנאים מסוימים התנגדו רבותנו נשיאינו לזה בכל תוקף, ובתנאים מסוימים אחרים, אף שלא התעסקו ביסוד בי"ס אלו אבל מאחורי הפרגוד סייעו בדבר, ומובן שאופן האחרון היה נדיר ביותר אבל בכל זאת קרה לפעמים}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7551.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כ, אגרת ז'תקנא].}}. | ||
בכל אופן, הורה הרבי שמוסדות בהם לומדים לימודי חול לא יהיו בשום אופן מסגרת של "[[ישיבה]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6943.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תתקמג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7193.htm חלק יט, אגרת ז'קצג].}}. | בכל אופן, הורה הרבי שמוסדות בהם לומדים לימודי חול לא יהיו בשום אופן מסגרת של "[[ישיבה]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6943.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תתקמג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7193.htm חלק יט, אגרת ז'קצג].}}. | ||
גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי"צ]] | גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל. | ||
מסיבה זו, נלחמו שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה]. ובמקורות שבהערה הבאה.}}; וכאשר נחקק חוק המחייב ללמוד בתחילת היום קרה בו הרבי הריי"צ גזירה מרה, ונאבק לביטולה{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם.}}. כשאין אפשרות אחרת, הורה הרבי לפתוח בלימודי קודש של שעה אחת, אחריהם לימודי החול ובהמשך שאר לימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יג, אגרת ד'שצז].}}. | מסיבה זו, נלחמו שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה]. ובמקורות שבהערה הבאה.}}; וכאשר נחקק חוק המחייב ללמוד בתחילת היום קרה בו הרבי הריי"צ גזירה מרה, ונאבק לביטולה{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם.}}. כשאין אפשרות אחרת, הורה הרבי לפתוח בלימודי קודש של שעה אחת, אחריהם לימודי החול ובהמשך שאר לימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יג, אגרת ד'שצז].}}. | ||
| שורה 80: | שורה 87: | ||
במקומות בהם ביקשו לארגן מסגרת מיוחדת ללימודי קודש בשעות אחר הצהריים והערב ללומדים בבתי ספר או מכללות, בירך הרבי על היוזמה בכללותה, אך ביקש להבהיר שלא תהיה בכך נתינת הכשר ללימוד במוסדות כאלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=365&hilite= לקוטי שיחות חלק כד, ע' 351]-352.}}. | במקומות בהם ביקשו לארגן מסגרת מיוחדת ללימודי קודש בשעות אחר הצהריים והערב ללומדים בבתי ספר או מכללות, בירך הרבי על היוזמה בכללותה, אך ביקש להבהיר שלא תהיה בכך נתינת הכשר ללימוד במוסדות כאלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=365&hilite= לקוטי שיחות חלק כד, ע' 351]-352.}}. | ||
==לימוד | ==לימוד באוניברסיטה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אוניברסיטה]]}} | |||
פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}. | פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}. | ||
| שורה 96: | שורה 104: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים], ליקוט | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים], ליקוט מדברי הרבי באתר צעירי חב"ד | ||
*הרב [[אליעזר וילשאנסקי]], [https://chabad.info/blogs/371107/ לימודי חול בישיבה חב"דית – יש חיה כזאת?] {{אינפו}} | *הרב [[אליעזר וילשאנסקי]], [https://chabad.info/blogs/371107/ לימודי חול בישיבה חב"דית – יש חיה כזאת?] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חכמות]] | |||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||
[[קטגוריה:חינוך]] | [[קטגוריה:חינוך]] | ||