518
עריכות
אין תקציר עריכה
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) (הסרת כל התוכן מהדף) תגית: ריקון |
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בית הכנסת ובית המדרש "בית יוסף", נבנה בשנת תרס"ח ע"י אנשי קוידינוב שהגיעו לאה"ק מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב.הם היו | |||
חסידיו של הרה"ק רבי יוסף בנו וממשיכו של רבי אהרן מקוידינוב זצוק"ל | |||
וקראו לבית המדרש "בית יוסף" ע"ש רבם בעודו בחייו. הרה"ק רבי יוסף מקוידינוב | |||
היה מחשובי האדמורי"ם ברוסיה, והקים שם ישיבה שנקראה "תומכי צדק". הוא | |||
הסתלק בב' דחנוכה תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר מינסק הבירה. לאחר פטירתו מילא | |||
את מקומו בנו הרה"צ אלטר שלמה חיים זצ"ל. מעניינת היא העובדה (וכאן המקום | |||
להזכירה) שהרה"ק רבי יוסף היה מחותן עם משפחת בית רבי, לאחר שבתו הרבנית | |||
מנוחה נעמי הייתה נשואה להרה"צ רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי | |||
האדמו"ר מטאמשפאל-קוידינוב שהמשיך את שושלת חותנו הרבי מקוידינוב בניו יורק | |||
שבארה"ב. הרה"צ רבי משה חיים יהושע היה בקשר ידידות משפחתי עמוק עם ש"ב | |||
הרבי הריי"צ נבג"מ זיע"א, ועם הרבי נשיא דורנו. לאחר פטירתו בי"א אלול תשי"ט, | |||
נטמן ע"י אוהל הרבי הקודם בחלקת אגודת חסידי חב"ד בבית החיים ע"ש מונטיפיורי | |||
שבקווינס. רעייתו הרבנית ע"ה בת רבי יוסף מקוידינוב טמונה גם היא שם בחלקת | |||
הנשים אל מול הקודש אוהל רבותינו נשיאנו נבג"מ זיע"א. | |||
מייסד ומקים בית המדרש בפועל, האיש שהשקיע את כל מרצו בזה ואסף וצירף | |||
מעשה בית אלוקינו | |||
פרוטה לפרוטה ובנה אבן על אבן, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל ז"ל מחסידי קוידינוב | |||
תלמיד חכם ובעל נגינה ששמש גם כש"ץ. מעשה שהיה גרם לכך שהיה מוכרח לעזוב | |||
את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא וב"ב ללא | |||
קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת | |||
דרכים ל"ע. יהי זכרו ברוך. | |||
גבאי בית הכנסת והמתפללים | |||
סידי קוידינוב בעיה"ק ירושלים תובב"א היו בודדים במספרם, והמתפללים ח | |||
בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק | |||
גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרה"ח רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי | |||
ז"ל חסיד קוידינוב שעלה לארצנו הק' מרוסיה, יהודי חם ובעל רגש. שהיה נציג | |||
ואחראי כולל קוידינוב. הוא החזיק את בית הכנסת במסירות רבה, ושימש בגבאות | |||
כל השנים עד השנים הקשות שכבר לא יכול היה לדאוג למניין מפני המצב הירוד | |||
וחוסר במתפללים, וכן מפני מחלה שתקפה אותו, ל"ע, את הניהול להגה"ח רבי | |||
חנניה יוסף היילפרין ע"ה, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי | |||
שביהמד"ר לא ייסגר ח"ו (כדלהלן). הגבאי השני היה רבי אברהם | |||
דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. | |||
מחשובי המתפללים במקום בשנים הראשונות לייסוד | |||
ביהכנ"ס כבוד הוא לנו לציין את אחד מאנשי הסגולה בדור | |||
הקודם הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים. | |||
שעם הגיעו לאה"ק ת"ו, היה גר בחצר שממול ביהמד"ר וקבע | |||
כאן את מקום תפילתו. | |||
הרב הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל מגדולי רבני השכונה קבע | |||
את מקומו בלימוד בבית הכנסת, ומקומו הקבוע בבית מדרשנו | |||
היה ליד הדלת משמאל הנכנס. היה שותף פעיל בכל האירועים במקום ובפרט בעת | |||
מסירת בית הכנסת לקהילתנו כמו שיסופר בהמשך. בחלוקת הש"ס שהייתה מתקיימת | |||
בעת התוועדויות י"ט בכסלו היה לוקח הרבה מאוד מסכתות לסיימם עד י"ט כסליו | |||
הבא. בשנים האחרונות הוציאו לאור יוצאי חלציו את ספרו "משנת גרשון". | |||
הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן | |||
עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) חסידות ממשפחת הרבי | |||
מקוידינוב. | |||
הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת | |||
בית הכנסת נטש את המקום, היה בעל קורא נלהב עם רגש חסידי חם ואהוב על | |||
הציבור. | |||
רבי מענדל חסידה, חסיד סטריקוב, ומחסידיו של בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, | |||
היה קרוב מאוד לחסידות חב"ד, והיה מתפלל בסידור "תורה אור" של רבינו הזקן | |||
נבג"מ זי"ע. היה גם מקורב להרה"ח רבי זלמן שניאורסון מגדולי חסידי חב"ד. סיפר | |||
פעם שהלקוטי תורה של רבינו הזקן לא היה יורד משולחנו של הרבי מאלכסנדר זי"ע. | |||
רבי מענדל אגסי תלמיד חכם מחשובי המתפללים ז"ל. ורבי שמעון אייזנבך שו"ב | |||
הי"ד שהי' משמש הרבה פעמים כש"ץ בימים נוראים. | |||
כאמור לעיל רבים הם מחסידי חב"ד שקבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה, כאלו | |||
שבהשגחה פרטית הכינו וסללו את הדרך לקביעת המקום כאכסניה קבועה עבור חסידי | |||
חב"ד, ושימושו כמוקד פעילות של הפצת תורה וחסידות ממדריגה ראשונה בעתיד. | |||
מהם היה הגה"ח רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה | |||
בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו | |||
עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. | |||
רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח | |||
רבי משה ליב שפירא, שאביו עוד זכה להכיר את כ"ק רבנו הצמח צדק נ"ע. היה בעל | |||
שמועה, והיה מספר הרבה מרבותינו נשיאנו. | |||
גם הרב החסיד המפורסם ממשפחת בית רבי, רבי עזריאל זעליג סלונים ע"ה בא | |||
כוח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו באה"ק, , היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם | |||
נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים | |||
לאחר התפילה, כפי שהנהיג הנשיא השישי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על | |||
כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס | |||
באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות | |||
אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת | |||
התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם | |||
השי"ת בגשמיות וברוחניות... | |||
מהדגולים שבין אנ"ש, ת"ח מובהק ושליח | |||
ציבור דגול, הגאון רבי שלמה יהודה סגל ז"ל אבי | |||
משפחת סגל החב"דית. והגה"ח ממשפחת בית | |||
רבי, רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ | |||
ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. התפלל אז | |||
גם יהודי סגי נהור ל"ע בשם רבי מענדל ע"ה | |||
שנקרא כך ע"ש כ"ק רבינו הצמח צדק נ"ע. גם | |||
שני אחים למשפחת חיטריק מחסידי חב"ד | |||
שעלו מרוסיה התפללו בביהכנ"ס. | |||
לאחר זמן עם סגירתו של בית הכנסת | |||
שברחוב רייכמן, (בבניין שעד לזמן האחרון שכן שם בית הכנסת של התימנים) שהיה | |||
בראשותו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן" ע"ה והיה | |||
מפורסם בשמו "ר' חיים נאה'ס שול". עברו מתפלליו להתפלל בבית הכנסת זה שעבר | |||
בינתיים לחב"ד. ביניהם הגאון החסיד הנ"ל שהיה שליח ציבור בימים הנוראים שנים | |||
מספר עד לפטירתו בכ' תמוז תשי"ד. נוסח התפילה המיוחד שלו נשאר חקוק אצל | |||
בעלי התפילה שמלאו את מקומו עד היום. בנו הגה"ח רבי ברוך בעל מחבר ספר "גמרא | |||
שלמה" המשיך למלא את מקומו כש"ץ בבית מדרשנו בימים הנוראים, גם בנו הרב | |||
רבי משה צבי ע"ה היה מתפלל בבית מדרשנו. שולחן הכתיבה של הגר"ח נאה שעליו | |||
כתב את ספריו, היה מונח בביהמ"ד שנים רבות לאחר פטירתו, נתרם לבית הכנסת | |||
ע"י משפחתו. | |||
ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב-בוטשאני | |||
רה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב זצ"ל, שהיה אחיינו בן אחותו של רבי יוסף ה | |||
מקוידינוב, ובנו של הרה"ק משולם זלמן יוסף מטופרוב, מנכדי רבי חנוך | |||
העניך מאלסק זי"ע כיהן כאדמו"ר ברומניה (בוטושאן) ומשם עלה בשנת | |||
תש"ח.להמשיך את שושלת אבותיו הק' בארצנו הקדושה תובב"א. ביקר עם בואו | |||
באותה שנה פעם אחת באחת משבתות השנה בירושלים, וערך את שולחנו במלון | |||
ארץ ישראל (כמדומה) בסגנון קוידינוב, ובמוצאי שבת הוזמן לערוך "שולחן" מלוה | |||
מלכה בביהמד"ר ובעקבות מודעות ברחוב הגיע צבור מגוון, אולם לא מצא שם צבור | |||
משלו, ויותר לא הגיע. כאמור חסידי קוידינוב הבודדים היו חסידי רבי יוסף מקוידינוב | |||
ולא קיבלו אותו כרבם אף שהתייחסו אליו בכבוד רב כיאה לאורח חשוב כמוהו. (מה | |||
שפורסם שהיה מתגורר בירושלים ועורך שולחנות, מחוץ לאמור, להד"ם). הוא יסד לו | |||
בימד"ר בתל אביב, ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | |||
ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו | |||
תודה על שמחזיק את בית הכנסת הקרוי ע"ש דודו הקדוש ע"ה להמשיך בין כתליו | |||
תורה ועבודה. | |||
העברת בית הכנסת | |||
תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב | |||
ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא | |||
הדסה אמו של הגה"ח חנניה יוסף היילפרין זצ"ל, ולאחר בקשתו של הגבאי ר' | |||
רפאל מאיר פרידלנסקי, הסכים הרב היילפרין ליטול על עצמו את עול ביהכנ"ס ופתח | |||
את המקום מחדש, ובעצמו דאג לתקן את החור שנפער מהפגז, החל להתפלל שם | |||
שחרית, מנחה ומעריב ולהרצות שם שיעורים. הוא סיים עם הצבור ששה סדרי משנה | |||
ובמשך השנים הספיק לסיים כמה מחזורים של ש"ס. אצל רבים מאלו שהיו אז מילדי | |||
השכונה, עדיין זכורה מסירותו לקיום השיעורים תמידין כסדרן. | |||
ברם, בעקבות ההפגזות הלכה השכונה ונדלדלה מתושביה, דבר שהשפיע גם על | |||
דלדול ביהמד"ר מהמתפללים, וכך ארע שבליל שמחת תורה נשארו המתפללים שומרי | |||
החומות בלא מנין. העגמ"נ גברה בייחוד מזה שחלק מהמתפללים, הגיעו לביהמד"ר | |||
להתפלל תפילת מנחה של ערב חג והשאירו את המתפללים במפח נפש ללא מנין | |||
לתפילת מעריב של יום טוב. אז עלה בדעתו של האחראי על ביהמד"ר, שבאם יימסר | |||
ביהמד"ר לקהילת חב"ד, והוא יחדל להיות מעין עיר | |||
מקלט של יהודים מצבורים שונים, שאינם חשים | |||
שום מחויבות כלפי ביהמד"ר הרי זה רק יחזק את | |||
בית הכנסת ויהפוך את המקום לפינה חיה עם מנינים | |||
קבועים ומסודרים לרווחת כולם. | |||
הגה"ח רבי חנני' יוסף ע"ה הציע זאת לנציג כולל | |||
קוידינוב מר יוסף הכהן דרור ז"ל, בנו וממלא מקומו | |||
של הגבאי רבי רפאל מאיר פרידלנסקי ז"ל, שבינתיים | |||
שבק חיים לכל חי, והוא בא בדברים עם ראשי חב"ד | |||
בירושלים עם הגאון האדיר רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל | |||
ועם הרב החסיד המפורסם רבי עזריאל זליג סלונים | |||
זצ"ל, ועם רבני השכונה הגאונים הגדולים רבי משה ארי' ליב שפירא ורבי גרשון | |||
לפידות, זצ"ל. הובן שאכן זהו הפתרון המועיל ביותר לביהמד"ר, ובאור לי"ב אייר | |||
שנת תשי"ג התכנסו המתפללים ואנ"ש חסידי חב"ד שבסביבה, בבית הכנסת. פתח | |||
את התכנסות רבי עזריאל זליג סלונים ולאחריו דיבר הגאון החסיד רבי חנניה יוסף | |||
היילפרין שהסביר את סיבת ההתכנסות וסקר לפני הנוכחים את המצב כשבסיומו | |||
חתמו יחד עם נציג קוידינוב והרבנים החשובים הנ"ל על כתב ההסכם להעברת | |||
ביהכנ"ס לרשות חסידי חב"ד עם כל הפירושים, ושישמש מעתה מקום תפילה ובית | |||
לתורה ומרכז ללימוד חסידות חב"ד והפצתה ולקירוב רחוקים ברוחו ובהדרכתו. של | |||
נשיא דורנו המעמד הסתיים בחזרת מאמר דא"ח ד"ה עד הגל ע"י הגה"ח רבי ש"י זעווין | |||
ע"ה. בליל שבת קדש שלאחריו פרשת אמור, התאספו אנ"ש מכל הסביבה ואורחים | |||
שבאו להשתתף במאורע היסטורי זה בתולדות חב"ד בירושלים. המאורע גם פורסם | |||
בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע. | |||
התייחסויות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו | |||
אחר העברת ביהמד"ר התעניין כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בחשאי אצל בא כוחו ל | |||
הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן | |||
נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, זכינו וקיבלנו איגרת קודש | |||
מיוחדת עבור ביהכנ"ס, המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש (צילום המכתב | |||
בעמ' 7 .(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של | |||
ביהכנ"ס שצריך לעשות מה"אחר" "בן" כמשמעות "יוסף לי ה' בן אחר" ובתוספת ברכה | |||
של "להוסיף אור ... בהמצטרך לכל המתעסקים בהנ"ל – הם ובני ביתם – הן בגשמיות | |||
והן ברוחניות. במכתבו זה בעצם קבע הרבי את יעוד המקום שהוא להפיץ את מעיינות | |||
החסידות אצל הקרובים וגם אצל הרחוקים, ברכה שזכינו לראות בהתגשמותה בשנים | |||
הבאות. המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. התקבלו גם עבור | |||
ביהכנ"ס ספרי תניא מתנה מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. | |||
במשך השנים בכמה וכמה מכתבים עורר הרבי להשתדל בהתפתחות והרחבת בית | |||
הכנסת הן בכמות והן באיכות. כמו- כן זכינו לקבל התייחסויות לרשימות חלוקת | |||
הש"ס בי"ט כסליו שנהג הגרח"י היילפרין לשלוח מידי שנה לכ"ק אדמו"ר שהתייחס | |||
אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו. | |||
אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו | |||
את מקום תפילתם בבית מדרשנו | |||
חד מאנשי הצורה הגדולים והמובהקים של חסידי חב"ד בעיה"ק ת"ו - בימים א | |||
ההם - הלא הוא הגאון הצדיק רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצוקלל"ה | |||
גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר | |||
מוהריי"צ באה"ק ת"ו, העתיק את מקום תפילתו לבית מדרשנו לאחר סגירת בית | |||
הכנסת של הר"ח נאה זצ"ל, והי' מתפלל בו לעיתים קרובות למרות המרחק מביתו | |||
שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו. | |||
רבי בן ציון פונדמינסקי ת"ח מצאצאי רבנו הזקן שהי' נהנה מיגיע כפיו והיה מאריך | |||
בתפילה בדמעות שליש. היה מנאמני ביהמד"ר והיה מקפיד שיתפללו בנוסח חב"ד. | |||
רבי משה לרנר מגזע בעל אור הגנוז מתלמידי התמימים ב"תורת אמת" שקדן | |||
בתורה, וירא אלוקים, שגם בעת הפגזות היה הולך להתפלל ב"שטיבלאך" אף שרבים | |||
פחדו, ובעת הליכתו היה מכריז "שבת קודש" כסגולה שלא יזיקו. | |||
רבי אורי אורנשטיין למשפחת אורנשטיין החב"דית בירושלים, ת"ח ויושב באוהלה | |||
של תורה, שהיה מתפלל בקביעות בביהמד"ר "רבי לייב'לע" בבית ישראל, שינה כוון | |||
אנשים שפגשוהו והבחינו במסלולו החדש ושאלוהו מה יום מיומיים, ענה בתרועת | |||
שמחה " ,כלומר: עתה שיש לנו ביהמד"ר חב"ד | |||
בשכונתנו, הרי מקומי שם. | |||
המשפיע בביהמד"ר בשנים הראשונות היה הרב הגאון רבי ישראל יצחק היילפרין | |||
זצ"ל מבחירי התלמידים של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ, שהיה מתוועד בבית המדרש | |||
ומוסר שיעור קבוע בש"ק אחה"צ בתניא קדישא שנים רבות, והיה מתפלל שעות | |||
ארוכות ב"עבודה" ובנעימות, כשמפעם לפעם הייתה נשמעת ממנו חרישית אנחה | |||
חסידית. | |||
והרב החסיד המשפיע רבי דוד גולדברג שהיה מוסר בליל שבת את השיעור ב"תורה | |||
אור" ו"לקוטי תורה" עד שחלה ונחלש. רבי דוד היה מוסר גם במשך שנים עוד שיעור | |||
מיוחד בלקוטי תורה גם בשבת אחר הצוהריים. | |||
ממשפיעי ביהמד"ר היה גם הגה"ח שיבדלח"ט פסח מן שליט"א שע"פ פניית הרה"ח | |||
ר' זליג סלונים השתדל ועזר בביסוס המקום בתקופה הראשונה, והיה חוזר מידי שבת | |||
בשבתו מאמר דא"ח בעת סעודה שלישית. | |||
אחד מתלמידי החכמים המובהקים בקי בכל חדרי תורה רבי אברהם שניאור זלמן | |||
יפה מיו"ח של רבי ישראל יפה מתלמידי רבנו הגדול התפלל בביהמד"ר וקבע עתים | |||
לתורה שימש גבאי ובעל קורא והמתפללים היו נהנים לאור תורתו. והגה"ח מחשובי | |||
החסידים רבי אליעזר הכהן בעמח"ס על מסכת כלאיים. | |||
ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל, | |||
הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן | |||
שיתפלל דווקא בנוסח רבנו הזקן, אולם על רבי ארי' מרדכי ע"ה רצה הרב היילפרין | |||
להקל והוא אמר לו הרי אתם קבועים בבית מדרשנו ואם קשה לכם באותם ימי יאר- | |||
צייט להתאים עצמכם לנוסח חב"ד, אנו לא נקפיד על כך. ענה רבי ארי' מרדכי ע"ה: | |||
"האמת הוא שתמיד מתחשק להתפלל בנוסח המבורר של רבינו הזקן אלא שקשה | |||
לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה, | |||
הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך". | |||
רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה, | |||
התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד". | |||
עוד יהודי חשוב שלא מחסידי חב"ד, חסיד סאדיגורא - ושמו רבי יצחק אייזיק בארט | |||
ע"ה שהיה מלווה את קהילתנו באהבה ובעין טובה, הוא היה אומר: "מה בין חסיד הבא | |||
להתפלל לבין מתנגד? האחרון לוקח את הסידור הפרטי שלו ניגש לסטנדר הפרטי שלו | |||
שופך שיחו לרבוש"ע שלו הפרטי, בסיום התפילה סוגר את הסידור שלו ופוסע אחוריו, | |||
לא כן החסיד כשבא לביהמד"ר הוא נכנס לביהמד"ר של הרבים, ומתפלל וכולל עצמו | |||
בתפילתו עם כל המתפללים, וכשהוא גומר את תפלתו הוא מרגיש כחלק מן הצבור | |||
ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת | |||
בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות. | |||
ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים | |||
לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה, | |||
ולהבדל"ח הרה"ח יוסף צבי העבר הי"ו, למניין זה שנקרא "שטיבל" לא היה מקום קבוע | |||
ועבר ממקום למקום. בין המקומות ששכן היה היכן ששוכן כיום הקלויז של חסידי | |||
אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית | |||
מדרשנו לאחר יסודו. | |||
יסוד צעירי אגודת חסידי חב"ד בירושלים ת"ו | |||
סוד ביהמד"ר היה בקירוב זמן עם הכרזת מלחמת התנופה של הוד כ"ק אדמו"ר י | |||
נשיא דורנו שהייתה קשורה עם יסוד צעירי אגודת חב"ד ת"ו, שמטרתה הייתה בש | |||
נים: א) חיזוק הפנים בקרב חסידי חב"ד ב) השפעה על הזולת וקירוב החוץ והיווה | |||
למעשה השלמה נפלאה אחד למשנהו. ותכף מצאו צעירי אגודת חב"ד את משכנם | |||
בגשמיות וברוחניות בביהמד"ר המחודש, שכל כולו הייתה בתנועה של התחדשות. | |||
קביעות המקום לקיום האסיפות שמהם תצא תורה, וחסידות, והפצת היהדות, הייתה | |||
בחדר הקטן שע"י ביהמד"ר. חברי ההנהלה הראשונים היו הרב זוסיא וילמובסקי, הרב | |||
אלעזר הכהן ערנטרוי ע"ה, ויבדלח"ט הרב נחום רבינוביץ, הרב לוי יצחק היילפרין, הרב | |||
זאב דוב סלונים, הרב שמעון יעקובוביץ, הרב הלל רבינוביץ והרב שמואל היילפרין- | |||
מזכיר ומנהל פועל. | |||
עם יסוד צעירי אגודת חב"ד עלה הרעיון לארגן את הנוער החב"די בירושת"ו. | |||
המשימה הוטלה על הרב מרדכי צבי גרינוולד והרב שמואל היילפרין שלקחו זאת תחת | |||
חסותם. בין הנוער המייסדים היו: הגאון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרה"ג | |||
יוסף צבי סגל, הרה"ג אשר לעמיל כהן, הרב משה שפירא, הרב יעקב רייניץ, הרב אהרן | |||
היילפרין הרב יששכר דוב וולס, הרב יעקב משה ליפקין, הרב יעקב פסח המבורגר, | |||
הרב מרדכי גולדברג, הרב יעקב חסידה, רבי דוד לסלבוים, מראשי השלוחים דוברי | |||
צרפתית באה"ק, הרה"ח העסקן השליח רבי יצחק ידגר, הרב אברהם יצחק גווירץ, | |||
והרב יעקב שלמה גולדברג והרב אהרן רגוזניצקי. | |||
במשך הזמן התפתח מזה הגרעין של המכינה לישיבה שע"י ישיבת "תורת אמת", | |||
שבהמשך הזמן היו בו שתי כתות: אחד בראשותו של הגאון רבי שמואל אלעזר | |||
היילפרין והשניה בראשותו של אחיו הגאון רבי לוי יצחק היילפרין. וזה נתן תנופה | |||
להתפתחות ישיבת "תורת אמת", כאשר גרעינים אלו נכנסו יחד עם מוריהם לישיבת | |||
תורת אמת. | |||
הכנס ההיסטורי הראשון של נוער חב"ד התקיים בביהכנ"ס בחג הגאולה י"ב-י"ג | |||
תמוז תשי"ג. היה זה בעיצומה של מחלת שיתוק הילדים שהשתוללה אז בירושלים, | |||
ורבים מההורים פחדו לשלוח את ילדיהם למקומות ציבוריים. אעפ"כ התאספו כשלש | |||
מאות ילדים. ובנס לא חלה אף לא אחד מהילדים שהשתתפו. הרב פסח מן מספר | |||
שהתמימים המסורים הלכו להביא ילדים ממקומות רחוקים מאוד, ואף הוא עצמו | |||
הביא ילדים מאזור המושבה הגרמנית ששם פעל במשך השנה. בכנס השתתפו: הגאון | |||
המשפיע רבי שמריהו נח ששונקין, הגרמ"ל שפירא ראש ישיבת "תורת אמת". הגרח"י | |||
היילפרין מד"א של בית הכנסת, ב"כ הרבי הרב זליג סלונים. (ראה תמונה שהתקבלה | |||
מאת הרה"ח ר' פסח מאן ותודתנו נתונה לו). | |||
על כל מסכת והיקף הפעולות הנפלאות ותחילת המהפכה החב"דית בירושלים | |||
תובב"א שנעשתה ע"י הארגון החדש ביסודו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו "צעירי אגודת | |||
חב"ד בירושת"ו", וע"י החיילים, התמימים המקושרים תלמידי ישיבת תורת אמת דאז, | |||
שבסיסם היה בבית מדרשנו. ניתן לעמוד ע"י עיון בביטאון חב"ד שיצא לאור בשנים | |||
ההם. הדיווחים הנפלאים על התוועדויות י"ט בכסלו ברחבי העיר, הדרשות בבתי | |||
כנסיות ובמושבים, פעילות ל"ג בעומר במירון ועוד. שעי"ז התקרבו המונים לחסות | |||
תחת כנפי אורו של רבינו נשיא דורנו והפריחו את השממה מהבחינה החב"דית בעיה"ק | |||
תובב"א. | |||
==יסוד ישיבת הערב== | |||
פעולות אלו החלה להתרקם ישיבת הערב הדגולה של חסידי חב"ד ירושלים מ | |||
ת"ו,שהורתה ולידתה הייתה בין כותלי ביהמד"ר ואח"כ התרחבה והתפשטה | |||
ונפתחו סניפים נוספים בירושלים ואח"כ בכפר חב"ד ובמקומות אחרים, | |||
מתחילה ניתן השם לישיבת הערב "אהל יוסף יצחק" אולם במכתב כ"ק אדמו"ר לצא"ח | |||
(אג"ק י"א ע' צ"ה), הביע את חששו על השם שנבחר שנושא את שמו של הרבי הקודם | |||
ונושא עמו אחריות יתר שהמוסד אכן יהיה לנח"ר הרבי הקודם נ"ע, ומכיוון שעדיין | |||
לא ידעו את מידת הצלחת המוסד יש להיזהר בזה והורה לקרוא למוסד רק "ישיבת | |||
ערב" שעל יד צא"ח. | |||
במשך השנים עברו מאות תלמידים את המוסד הזה ורבים מהם נקלטו בקרב | |||
החסידים והתמימים. שלט ענק עם הכתובת "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך | |||
ישראל" התנוסס בפתח שער ביהמד"ר במשך שנים רבות, ובשנים אלו נקרא בית | |||
הכנסת בפי רבים "מה טובו שול". | |||
מהעומדים בראש ישיבת הערב בשנים הראשונות היו הגאון רבי שמואל היילפרין | |||
והגאון רבי לוי יצחק היילפרין. ומשנת תשט"ז עמד בראשה הגה"ח טוביה בלוי | |||
ולאחריו עסקו בה הגה"ח רבי מנחם וילהלם, הגה"ח רבי הלל רבינוביץ, הרב צבי | |||
אייזנבך, הרב אלעזר ערנטרוי והרב נפתלי רוט שפתח את הסניף בשכונת שערי חסד. | |||
התמיכה בתקופה הראשונה ניתנה ע"י בא כוחו של הרבי הרב בנימין גורודצקי, ואח"כ | |||
היה נתמך ע"י כולל חב"ד בהנהלת הרב עזריאל זליג סלונים. | |||
מספר הגה"ח רבי טוביה בלוי "לרגל התרחבות סניפי ישיבות הערב ופתיחת סניף | |||
נוסף בשכונת פאג"י, היה דרוש אדם מתאים לעמוד בראשות הסניף המרכזי ששכן | |||
בבית הכנסת. ובתחילה לא הצלחנו למצוא אדם מוכשר שייאות לקבל על עצמו | |||
תפקיד נעלה זה. באותה תקופה קיבלתי מכתב מעורר מכ"ק אדמו"ר, וזלה"ק "מבהיל | |||
מה שכותב שאין איש רוצה לקחת על עצמו הדרכת ישיבת הערב בבית ישראל ולכן | |||
הוכרח לקחתה בחזרה וכו' כי האומנם לאחר כל התעמולה, ריבוי המכתבים וכו' גם | |||
הנ"ל אי-אפשר לפעול? ועוד פלא – מכבר נכתב שהנשואים הלומדים בישיבת תורת | |||
אמת, ישתדלו שחלק מזמנם יהיה בעסקנות חב"ד וביחוד בשטח ההוראה והחינוך", ... | |||
(המכתב נדפס באג"ק חלק ח"י עמ' נ"א). | |||
הרב בלוי פנה עם המכתב להרב מנחם וילהלם שהיה אז אברך צעיר ונמרץ ובעל | |||
נפש רגישה לתלמידים, ובקש ממנו לשמש כמחנך ומשפיע במקום, ואכן רבי מנחם | |||
קיבל על עצמו את התפקיד, והצליח בו ובמשך הזמן הפך למנהל בפועל של רשת | |||
ישיבות הערב. | |||
רבות הן התייחסויותיו של הרבי לישיבת ערב זו, ולאלה שנוסדו אחריה וקצרה | |||
היריעה מלהביאם, אבל הרבה ניתן ללמוד מהן, על הנחת -רוח הרבה שנגרם לכ"ק | |||
אדמו"ר ממוסד זה שהורתו ולידתו בבית מדרשנו. והוא היה השביל להתפתחותה | |||
של חסידות חב"ד בירושלים עיה"ק, וממנה יצאו עשרות מאנ"ש שלוחים ותמימים | |||
המפוזרים בכל קצווי תבל, שחבים את התקרבותם לחסות בצלו של הרבי נשיא דורנו | |||
למקום קדוש זה. | |||
ניתן לחוש זאת גם מהיחס המיוחד שקיבלו תלמידיה מהרבי, שענה על מכתביהם | |||
בפרטיות מיוחדת, וזכו להרבה מענות קודש. וע"י פעילות זו שמו של ביהמד"ר הלך | |||
לפניו, כביהמד"ר חי ותוסס וכנקודה מרכזית להפצת תורה ולהרבצת חסידות לכל | |||
הסביבה. | |||
אחד מתלמידי ישיבת ערב, תלמיד סניף שכונת שערי חסד היה הרה"ח רבי מאיר | |||
פריימן ע"ה שבזמנו נבחן על כשלוש מאות דפי גמרא בבת אחת. הדבר גרם לקידוש | |||
שם שמים ושם חב"ד ולפרסום גדול לישיבות הערב. | |||
יסוד גמ"ח קרן משפחת סופר | |||
רב החסיד רבי ישראל ניסן סופר ע"ה, ראה בעת ביקורו בארץ הקודש בשנת ה | |||
תשי"ד, את הגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין בעת שלימד את השיעור בפרשת | |||
השבוע, ומצא מאד חן בעיניו והחליט לתת לו סכום כסף הגון לייסד גמ"ח | |||
לטובת אנ"ש והתמימים בירושלים עיה"ק, ולחיזוק בית המדרש. | |||
הגמ"ח היה בנשיאותו של הרבי נשיא דורנו, בענין זה ידוע לנו שהרב ח"י היילפרין | |||
שלח לרבי את הבלנק של הגמ"ח שבו היה כתוב שזהו בנשיאותו של הרבי ושמו המלא | |||
היה כתוב עליו. לאחר מכן נשאל מהמזכירות מדוע נכתב השם "מנדל" ללא האות "ע", | |||
ובקשו לתקן זאת. | |||
מתקבלים בכבוד ובמאור פנים האברכים הספרדים שהחלו אז לנהל בתים של | |||
תורה ויראת שמים. הגמ"ח צמח מקטנות לגדלות במשך רבות בשנים אולם בתקופת | |||
האינפלציה השתחק ופשט את הרגל. | |||
נשארו פנקסים גדולים המראים על | |||
עבודה נקיה ומסודרת, נקיות כפים, | |||
מסירות ועזרה למוסדות ולפרטיים , | |||
שנשארו עדות אילמת לעבר מפואר. | |||
באחד ממכתביו מתייחס הרבי | |||
לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר | |||
שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח | |||
שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר | |||
קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, | |||
כדרז"ל". | |||
חברי הנהלת הגמ"ח היו הרבנים: רבי | |||
משה לייב שפירא, רבי גרשון לפידות, רבי ח"י היילפרין- מנהל בפועל. רבי יהודה ליב | |||
סלונים, רבי אורי ניסן אורנשטיין, רבי משה פנחס לרנר ויבדלח"ט רבי יונה מנדלסון, | |||
בשנים הבאות צורף להנהלה רבי משה בצלאל ווקסלשטיין . | |||
סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים | |||
ולת הכותרת של בית המדרש, היו שיעוריו בש"ס במשנה ובהלכה של מייסד ג | |||
הקהילה ורועה הנאמן הגאון החסיד רבי חנני' יוסף היילפרין זצ"ל, שהצליח | |||
מאוד לחבב את לימוד התורה על הבעלי בתים שבסביבה. משיעוריו נהנו גם | |||
מתפללי ביהמד"ר הסמוך "באר שבע" שהיו שותים בצמא את דבריו. כשרבי חנניה יוסף | |||
היילפרין היה נשאל על תפקידו בבית הכנסת היה עונה בחיוך: "הרב, הגבאי, ולפעמים | |||
גם השמש". אפיזודה זו ממחישה לנו את מסירותו הרבה לביהכנ"ס. אף שלא מונה לכך | |||
מעולם באופן רשמי, היה מוכר הרב ח"י היילפרין כרב ופוסק הלכות בשכונה כולה, | |||
ורבים היו באים אליו שיפסוק להם את שאלותיהם. | |||
בפרק זמן חשוב היו מתקיימים שיעורי דא"ח לתלמידים המבוגרים מקרב אנ"ש | |||
שלמדו בישיבות של חוגים אחרים, ע"י ראש ישיבת "תורת אמת" הגאון רבי שמואל | |||
אלעזר היילפרין שליט"א. אצל רבים מהם זה פעל התחזקות זיקתם למוצאם | |||
ממשפחות חבדיו"ת. | |||
בלטו במיוחד התוועדויות י"ט בכסלו שנערכו בביהכנ"ס, ובחלק מהשנים בביתו של | |||
הרב ח"י היילפרין. האווירה המיוחדת והשתתפותם של זקני אנ"ש והשייכים למשפחת | |||
בית רבינו, הזכירה לא במעט את החגיגיות שאפפה את ה"יום טוב" של י"ט כסליו | |||
כפי המסופר שנחוג בימיה של הסבתא הרבנית מנוחה רחל ובניה ע"ה, בעיר הקודש | |||
חברון תובב"א. | |||
הגה"ח רב בית הכנסת נהג לסיים מידי שנה בשנה את הש"ס בעת החגיגה. והיו | |||
משתתפים בה הרבנים: רב השכונה הגאון רבי משה לייב שפירא, רבי גרשון חן רבה של | |||
שיכון חב"ד, הגאון רבי ברוך נאה, שבאחת ההתוועדויות הגדולות והמרכזיות התמנה | |||
להיות שליח מצווה למסור פרישת שלום מאנ"ש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ועוד מזקני | |||
וחשובי אנ"ש. בעת ההתוועדויות הושמעו לא אחת הקלטות משיחותיו הקדושות של | |||
הרבי דבר שהיה נדיר ביותר באותן השנים. החסיד רבי משה חסידה ע"ה בנו של רבי | |||
מענדל חסידה (הנזכ"ל) היה נוהג לבוא להתוועדות ולנגן את ניגון ההשתטחות לרבינו | |||
הצמח צדק כפי ששמע מפי חסיד זקן ששמע בעצמו מהרבי הצ"צ בעת שנגן זאת ע"י | |||
ציון אמו הרבנית כשהוא נשען על משענתו. | |||
בשנת תשל"ו לאחר פטירתו של רב השכונה הגה"ח רבי משה לייב שפירא זצ"ל. | |||
התמנה תלמידו הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר היילפרין למלא את מקום מורו ורבו | |||
כרב השכונה. המינוי נתן תנופה לכל פעולות הקירוב, והרב היילפרין מצא במקום כר | |||
נרחב לקירוב אחב"י לחסידות ולרבי נשיא דורנו. ותמך במשך כל השנים באביו ע"ה | |||
בהחזקת בית הכנסת מבחי' רוחנית בשיעורים ובהתוועדויות. לאחר פטירת אביו | |||
הגה"ח זצ"ל בשנת ה'תשמ"ח, מילא את מקומו גם כרב בית הכנסת. | |||
בשנת תשמ"ב הוקם ע"י הגרש"א היילפרין שליט"א במקום בית מדרש גבוה לדיינות | |||
והוראה בשם "מאורות" בו למדו מחשובי אברכי אנ"ש. | |||
בשנת תשד"ם נדפס | |||
ביוזמת האחים למשפחת | |||
ערנטרוי ספר התניא | |||
בבית הכנסת. בתרומת | |||
משפחת היילפרין לע"נ | |||
אמם הרבנית בריינא | |||
ע"ה. | |||
משנת הקהל תשמ"ח | |||
נערך ביוזמת משפחת | |||
ערנטרוי כנס גדול לילדי | |||
ישראל בחג השבועות | |||
לאור קריאתו של הרבי | |||
שכל ילד יהודי ישתתף | |||
בקריאת עשרת הדברות | |||
בחג מתן תורתנו כמו שהשתתף בעת מתן תורה על הר סיני ונעתק להרבה מקומות | |||
ברחבי העיר ת"ו. בשנים האחרונות הכנס מאורגן ע"י ארגון מועדון צבאות ה' שפועל | |||
בקרב ילדי ישראל מהשכונה. | |||
עם חלוף ימים ושנים התגלו סדקים ובקיעים בקירות בית-הכנסת העתיקים עד | |||
שהיה חשש להתמוטטות עזרת הנשים, שהייתה עשויה מעץ שבעברו היה מפואר. | |||
הסכנה גברה בפרט לאחר שהבניין הסמוך לבית הכנסת, שם היו בעבר חנויות ודרכו | |||
הייתה הכניסה לעזרת הנשים, התמוטט בחלקו, והיה חשש שייפול על בנין בית | |||
הכנסת שקירותיו היו מסוכנים בלאו הכי. נוצר מצב שבו העירייה התערבה והורתה | |||
על צו סגירה מחשש סכנה. בעקבות כך נרתמו המתפללים ובראשם הרה"ח רבי משה | |||
בצלאל ווקסלשטיין לתרום את המזומנים הדרושים לשיפוץ, תיקון ובניה מחדש של | |||
עזרת נשים חדשה מאבן, חיזוק הקירות, בנית מדרגות חדשות לעזרת הנשים, וכל | |||
הצריך תיקון מן המסד ועד הטפחות. בסוף אותה שנה לקראת ח"י באלול תשמ"ט זכינו | |||
ונשלמה הבניה וגדול כבוד הבית האחרון מן הראשון. בחנוכת הבית שהתקיימה בח"י | |||
באלול השתתפו גדולי רבני השכונה ורבני אנ"ש, ביניהם: הגאון רבי יהודא צדקה | |||
זצ"ל, הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, הגאון רבי זליג פלדמן ע"ה, הרה"צ רבי יוסף ויינשטוק | |||
זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה | |||
ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד. | |||