תהלים א': הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2 בתים ,  11 בפברואר 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 36: שורה 36:


==[[הרבי]] על הפרק==
==[[הרבי]] על הפרק==
א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה סוף פרשת ויחי.}} "במה חתם [[משה רבינו|משה]] את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף [[דוד]] שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה.
א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה סוף פרשת ויחי.}} "במה חתם [[משה רבינו|משה]] את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף [[דוד]] שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה.


והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד [[כתר#פנימיות הכתר|לפנימיות הכתר]].
והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד [[כתר#פנימיות הכתר|לפנימיות הכתר]].
שורה 45: שורה 45:
[[משה]] הוא "גואל ראשון" ו[[דוד מלכא משיחא]] הוא "גואל אחרון", וגם שראינו "גואל ראשון הוא גואל אחרון" (ובפרט ע"פ המבואר במדרש {{הערה|שמות רבה רפל"ב.}}שאם היו זכאים ישראל היו נכנסים לארץ ע"י משה רבינו באופן של [[גאולה]] שלימה שאין אחריה גלות, אלא שלא היו זכאים), ולכן "ממקום שפסק משה - אשרייך ישראל" "התחיל דוד - אשרי האיש".
[[משה]] הוא "גואל ראשון" ו[[דוד מלכא משיחא]] הוא "גואל אחרון", וגם שראינו "גואל ראשון הוא גואל אחרון" (ובפרט ע"פ המבואר במדרש {{הערה|שמות רבה רפל"ב.}}שאם היו זכאים ישראל היו נכנסים לארץ ע"י משה רבינו באופן של [[גאולה]] שלימה שאין אחריה גלות, אלא שלא היו זכאים), ולכן "ממקום שפסק משה - אשרייך ישראל" "התחיל דוד - אשרי האיש".


והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב,
והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב,
והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[שבת]] [[פרשת וארא]] [[תשמ"ז]].}}.
והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[שבת]] [[פרשת וארא]] [[תשמ"ז]].}}.